נכון הקטע של 2016 זה שמלא אנשים שאהבנו ואנשים שלא ידענו שקיימים אבל אחרים הכירו אז לא נעים לנו להישאר בחוץ אז אנחנו מעמידים פנים שאהבנו מתו? אז תרשו לי להכניס לרשימה הזו עוד מוות אחד, קטן ולא באמת חשוב: של הבלוג הזה.

כן. אחרי מחשבה, הגעתי להחלטה שהגיע הזמן. גם ככה הבלוג הזה בהנשמה מלאכותית כבר הרבה מאוד זמן, והגיע הזמן לנתק אותו מהמכשירים. אני אמנם לא הפסקתי לכתוב לרגע, אבל החלפתי פלטפורמות. בואו נודה, ישראבלוג מהווה פלטפורמה דיי מחורבנת, שמדיי פעם מספרים לנו שהיא הולכת להיסגר. פעם ישראבלוג היה פלטפורמה מעולה, אבל העולם התקדם מאז וישראבלוג נשאר מאחור. היתרון היחידי של ישראבלוג נהיה לזה שאני יכול לכתוב מה שאני רוצה בלי שעורכים יפסלו לי את המאמרים (מגזינים שונים) או שאאוים בהשעייה מהפלטפורמה (פייסבוק), אבל זה באמת לא מספיק. וחוץ מזה, הפלטפורמות האחרות גרמו למצוא עוד סגנונות כתיבה אחרים, משוכללים יותר, שבבלוג הזה פשוט לא עוברים.

בשנות התיכון ושנת השירות שלי הבלוג שימש אותי כמקום לכתוב בו מה שארצה, ולאט לאט הפכתי אותו לפלטפורמה לסאטירה פוליטית וחברתית. במהלך השירות הצבאי מצאתי אתרים אחרים להביע בהם את דעתי והבלוג אמנם לא זנח את הסאטירה הפוליטית אבל הפך יותר לפלטפורמה להראות עד כמה הצבא הוא מקום מגוחך וכך עזר לי לעבור את שלוש השנים המחורבנות האלו בלי להיכנס לדיכאון עמוק מדי. כשהתחלתי ללמוד היה לי הרבה פחות זמן להקדיש לבלוג ואת הדעות והסאטירה התחלתי לפרסם יותר בפלטפורמות שהיו יותר זמינות כי גם ככה הייתי בהן יותר, והבלוג שימש יותר כמקום בו הבעתי דעות שלא רציתי להתווכח עליהן עם החברים שלי מסיבות כאלה ואחרות, אבל אחרי שהתגברתי על המכשול הזה הבלוג הזה הפך להיות בעיקר ככלי לפרסם בו דברים שאני לא רוצה סתם לפרסם בפייסבוק או לחכות לאישורם של עורכים. אבל מאז זמן עבר, לפרסם פה הרבה עדיין לי זמן ואני בעיקר מפרסם פה דברים שלא מצאתי להם מקום יותר טוב - וזה כבר השלב שבו צריך להפסיק.

במרץ הבלוג הזה היה אמור לחגוג 11 שנים. זה הדבר שהתמדתי בו הכי הרבה זמן וגם עשיתי אותו מרצוני (כלומר, בית הספר לא נחשב). זה לא מובן מאליו עבורי ולכתיבה פה יש חלק לא מבוטל בהתפתחות שלי כאדם, ואני גם לא מוחק את הבלוג כך שיהיה ניתן לקרוא את כל מה שנכתב פה עד כה, אבל הגיע הזמן להמשיך הלאה. חוץ מזה, בכתיבה אני ממשיך להתמיד, כך שאני לא באמת מפסיק. אני גם יודע שאני אחזור להפעיל בלוג שיהיה רק שלי, ואני גם מבטיח לעדכן כשזה יקרה. אבל בינתיים, קצת הפסקה מבלוגים. אז תודה לכולכם, היו שלום ותודה על הדגים.

ובגלל שזה בכל זאת בלוג שאמור להיות הומוריסטי, נסיים בבדיחה: בוז'י.