הנשיא ה-40 של ארה"ב, רונלד רייגן, התחיל במסורת לפיה הנשיא היוצא משאיר מכתב לנשיא הנכנס. ג'ורג' ווקר בוש הבן כיבד את המסורת (אם יש משהו שלא תוציאו מבוש זה מסורת) וכתב מכתב "מה-43 ל-44", דהיינו לברק חוסיין אובאמה הבן (הערה קטנה: הנשיא היוצא הוא ג'ורג' בוש הבן. הנשיא הנכנס הוא ברק חוסיין אובאמה הבן וסגנו הוא ג'ו ביידן הבן. תחילתה של מגמה?). בעיתונות פורסם שכרגע תוכן המכתב חסוי.

למרבה המזל המציא האדם את הפיקציה על מנת לדעת יותר על דברים חסויים. לדוגמא, כאשר התשובה לשאלה "כיצד העולם נוצר" עוד הייתה בגדר חסוי, השתמש האדם בפיקציה הנמכרת ביותר בעולם: התנ"ך.

אני לעומת זאת, אשתמש בפיקציה על מנת לחשוף את תוכן המכתב של בוש:

מה-43 ל-44.

44 זה המספר שבא אחרי 43, נכון? לדעתי אבא שלי ודיק צ'ייני עבדו עליי, אבל אני אצטרך לסמוך עליהם.

כשביל קלינטון כתב לי את מה-42 ל-43 (איזה דביל...), הוא נתן לי עצות שהתבססו על נסיונו אך ביקש ממני טובה אחת לסיום: אל תהיה טוב מדיי. לפחות בסוף תעשה איזו פאדיחה קטנה שיזכרו לך לנצח. אי אפשר שתמיד יזכרו את קלינטון ומוניקה לוינסקי.

אני החלטתי להיענות לבקשתו, למרות שהוא הדיח את אבי מהנשיאות, ואפילו עשיתי מעבר לבקשתו: עשיתי פאדיחות לאורך כל הקדנציה. ולא פאדיחות קטנות, אלא פאדיחות הרות גורל שישפיעו גם על הקדנציה שלך.

לכן, אני מבקש ממך: אל תהיה טוב. לפחות לא טוב מדיי. האומה האמריקנית תוכל לחכות בין 4 ל-8 שנים לנשיא הבא שלה, שבעזרת ה' יהיה רפובליקני. מהנשיא הבא אני אוכל לראות מגמה של שיפור בנשיאים בלי לאכול לעצמי ת'לב. בבקשה, הקרב את האומה האמריקנית כדי שלא אצטרך לאכול לעצמי את הלב. נראה לי שזה ממש לא טעים.

אם אתה מחפש אותי, אני עדיין גר אצל אבא שלי.

על החתום,

ג'ורג' ווקר בוש הבן.

כמה טוב שכבר מזמן לא מקשיבים לבוש.