לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2009

גם לי בתי הדין הרבניים עולים על העצבים


באופן עקרוני אין לי בעיה עם דתיים או סתם אנשים שמאמינים באלוהים. זה העניין שלהם ושיבושם להם.

אבל בתי הדין הרבניים (ולפעמים גם בתי הדין השרעיים, יש לציין), מייצגים את חוסר נכונותה של המדינה להתייחס אל החילונים באותה צורה: למה אני חייב להתחתן בחתונה דתית? למה אישה לפני החתונה חייבת ללכת למקווה? למה האלטרנטיבה היחידה היא לטוס לקפריסין? ולמה בגירושין בית הדין הרבני חייב להכניס את עצמו לכל חור אפשרי?

 

הרי מספר סיפורים מקוממים מבית היוצר של בית הדין הרבני:

 

אישה וגבר התחתנו והביאו שני ילדים. עם הזמן הגבר חזר בתשובה. הנשואים הבינו שזה לא יילך ביניהם ככה, והחליטו להתגרש. הלכו לבית הדין הרבני. בית הדין הרבני קבע כי על האישה לשלוח את ילדיה לבית ספר חרדי, או שלא תזכה במשמורת על ילדיה. מדוע מישהו קובע מה החינוך שיקבל הילד? יש חוק חינוך חובה, והחובה היחידה היא לשלוח את הילדים לבית הספר או לחלופין להוציא אישורים לחנך את הילדים בבית. זה ממש לא מעניינה של המדינה לאיזה סוג של חינוך הילד נשלח. לו הייתה רוצה האישה לשלוח את ילדיה לחינוך החרדי זה עניינה וזה בסדר, אבל למה צריך להכריח אותה לעשות את זה? זכותה להחליט שהיא רוצה לשלוח את ילדיה לבית ספר שבו לומדים את מקצועות הליבה, ולא לבית ספר שמקבל תקציבים מהמדינה אבל פיקוח אין בו (אבל זו כבר חוצפה אחרת ובה נדון בפעם אחרת). בית הדין הרבני טען בתגובה שזה על מנת שהילדים, שספגו חינוך חרדי מאביהם, לא יחטפו שוק מהחינוך החילוני. לשם כך יש פסיכולוגים, רבותיי, וזה ממש לא מעניינכם אם שולחים אותם לחינוך המוכר או לחינוך שונה.

 

עוד סיפור אחד מעצבן על בתי הדין הרבניים סופר פה. למי שאין כוח לקרוא את כל הפוסט, אספר בקצרה שבית דין קבע שאם אישה לא תתן גט לבעלה, יישלל רשיונה כעורכת דין. על פי החוק לרשותו של בית הדין הרבני עומדים איום במאסר וצווי הגבלה, ולא מעבר לכך. דהיינו, בית הדין הרבני עובר על החוק ואיש לא עושה דבר בעניין.

 

והרי סיפור נוסף: איש אחד בגד באשתו עם עובדת זרה פיליפינית. גילתה האישה את הדבר ורצתה להתגרש, ולפיכך פנתה לבית הדין הרבני. הבעל מטעמיו שלו לא הסכים להתגרש. בית הדין הרבני בתגובה דרש ממשרד הפנים לא לתת לאותה עובדת זרה להיכנס למדינת ישראל, על מנת שלא יווצר מצב שבו גויות משמשות תחליף לבנות ישראל. הרי החדשות לבית הדין הרבני וכל מי שמסכים עם הדרישה: אם אני ארצה, אני אצא עם הנכדה של הרמן גרינג, עם עזתית או עם מישהי שיש לה קשר נישואין עם בן-לאדן. זה ממש לא מעניינו של אף אחד עם מי אני אבלה את שארית ימיי. כמו כן, בהקשר לאותו סיפור, התגלה שלבית הדין הרבני יש סמכות לעכב את כניסתה של העובדת הזרה לישראל. הייתי מעוניין לדעת למה בית דין כזה צריך סמכות כזו. אם העובדת הזרה עובדת פה באופן חוקי, מי הוא בית הדין הרבני שיקבע באשר לעבודתה בישראל? בגלל שהיא היוותה "תחליף לבנות ישראל"? אני קבעתי דייט עם קתולית-ישראלית, מתי תשללו לה את האזרחות?

 

ועוד עלילה מעצבנת: בית הדין הרבני קבע פסק דין, לא ידוע אם צודק או לא. מה הקטץ'? פסק הדין נקבע יום לפני הדיון המשפטי. במדינה דמוקרטית לא חורצים את גורלו של אדם ללא משפט. אופס, בית הדין הרבני עשה את זה. מישהו עובר פה על החוק ועוד מקבל על זה כסף. כמובן שאם התקשורת עושה דבר דומה לפוליטיקאים, הם מואשמים ברצח אופי. כשזה בית הדין הרבני, איש לא פוצה פה.

 

ואני מניח שאני לא היחידי שראיתי את טקס החליצה המשפיל ששם נשים רבות בסיטואציה בלתי אפשרית, וזה בגלל הפרימיטיביות של המוסד הרבני והן בגלל שאין אלטרנטיבה בתחומי מדינת ישראל לחיתון בבית הדין הרבני (שכמו שנראה בתחקיר - מתרשל בתפקידו ולא מודיע לזוג בעת הגיעם לבית הדין הרבני להירשם שעל האישה לעבור קודם כל טקס חליצה).

 

ועוד סיפור מקומם: בתי הדין הרבניים החליטו שאם אמא רוצה שבנה השני יעבור גיור, עליה לשלוח את הגדול לבית ספר חרדי. למה? כי אפשר.

 

קודם כל הייתי מעוניין שיהיו חלופות בתוך המדינה לבית הדין הרבני. בחלופות האלו לא יבדקו בציציות הזוג, לא יגידו "זה כהן וזו גרושה", או שסבתא שלה לא יהודייה כשרה אז הנכדה לא יכולה להתחתן או כל מיני שטויות כאלה. כמו כן, אלה שכבר נאלצים להגיע לבית הדין הרבני, שזה לא יפלוש לציציותיהם ויחליט איזה חינוך יקבלו הילדים או כל מיני דברים בסגנון. ואחרון: כל מה שנמצא מחוץ לעניין הגירושין/חתונה - יוצא לאלתר מסמכויות בית הדין הזה.

 

אי לכך החלטתי לעשות מעשה:

אם גם לכם/לכן, אני מזמין אתכם להצטרף ל"קואליציה" של בלוגים שרוצים להפריד את הדת מהמדינה, ולהתחיל עם הכפייה של בתי הדין הרבניים.

 

אני רוצה להצטרף. מה עושים?

קודם כל, שמים את הכפתור הזה ברשימות שלכם, ושמים קישור לדברים הבאים:

לעצומה הזו. - שכמה שיותר יחתמו.

לפוסט הנוכחי - שעוד אנשים יידעו על קיום הקואליציה.

כמו כן מומלץ לכתוב פוסט בעניין.

ברגע שתשימו את הכפתור והקישורים, תגיבו לפוסט הזה, ואני אדאג לצרף אתכם לרשימה הקואליציונית.

כמו כן, ניתן להצטרף לקבוצה בפייסבוק.

 

למה שאני ארצה בכלל להצטרף לדבר הזה?

אני (וכמה אנשים שהתייעצתי איתם בעניין) כולי תקווה שמאבק בזירה הציבורית והעלאת המודעות תגרום לדרישה לשינוי העניין, מה שיגרום לדרגים הגבוהים (אם לא בכנסת הנוכחית בכנסת הבאה) לעשות משהו בנידון.

 

חברים בקואליציה:

אגמון האדיר - המשחק של אגמון

 

תומכים בקואליציה:

ח"כ ניצן הורוביץ

עמותת חופש

 

הצטרפותכם תתקבל בברכה.

 

שבת שלום.

 

נ.ב. בבקשה בלי הטיעון "אם אתה רוצה לאכול שרימפסים אתה יכול לרדת מכאן". קודם תדאגו לי לאזרחות במדינה אחרת ואז נדבר על זה. עד אז, אני מתכוון להילחם על מנת שתהיה דמוקרטיה נורמאלית במדינה הזו.

נכתב על ידי , 15/5/2009 19:39   בקטגוריות אנטי ממסדי, קואליציה שאינה גועליציה, לשם שינוי זה לא הומור, על דת ואמונה, קבוצתי  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   7 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KawaiiWatashi ב-14/4/2010 17:02




62,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)