הנה הפרק הבא ממלחמת העולם השלישית:

פרק ב' - דריכה במקום

"מי מוכן להסביר לי איך זה שעובר מעלינו מטוס אויב במטרה להפציץ את טהרן ואתם לא מיירטים אותו?!" שאל המנהיג האיראני, בנו של אחמדניג'ד, מוחמד, שתי דקות אחרי שטהרן הושמדה.

"פשוט מאוד," אמר עוזרו. "זה היה מטוס של הרוסים."

"של הרוסים?" שאל אחמדניג'ד. "בני הברית שלנו? אתה בטוח?"

"נראה לך שהיינו נותנים למטוס של האמריקאים או החברים שלהם להתקרב הנה?"

"אז לא הבנתי בפני מי אני אמור להכריז על כניעה," אמר אחמדניג'ד, "בפני האמריקאים או בפני הרוסים?"

"אנחנו נכנעים?" שאל העוזר.

"במידה ונצטרך, גולם." אמר אחמדניג'ד. "מה נשאר להפציץ אצל ישראל?"

"טבריה ונתניה," אמר העוזר.

"אני לא רוצה לעזור לישראלים, לכל הרוחות!"

"תקשיב, אני רוצה להתפטר," אמר נוטקר.

"איך להתפטר?" שאל גדי. "שכחת שלפני שהתחילה המלחמה ביטלת את משרת הנשיאות, ולא ארגנת מחליף בחוק שאפשר להגיש אליו את ההתפטרות?"

"אז תגרום לכנסת להצביע נגדי בהצבעת אי אמון!"

"לגרום לכנסת שפיזרת במשטר חירום?"

"לעזאזל!"

"מה דחוף לך להתפטר?" שאל גדי.

"נשארתי עם טבריה ונתניה!" צרח נוטקר. "אתה מבין מה זה להנהיג מדינה שמכילה תשעים אחוזי ערסים ופושעים?!"

"ואיך זה שונה מהמצב שלפני המלחמה?"

"סתום את הפה," אמר נוטקר. "מה שמעתי על זה שהשמידו את טהרן?"

"פוטין התעצבן מזה שהאיראנים לא השאירו לו יעדים אסטרטגיים אצלנו שהוא יכול להפציץ."

"וואו," אמר נוטקר, "אפילו כשליברמן היה הדיקטטור שלנו לעשר דקות הוא לא חשב כל כך רחוק..."

"אגב, המפקד רוצה לדעת איזה יעד להפציץ."

"תפציץ עוד יעדים רוסים," אמר נוטקר. "את שאר העבודה פוטין כבר יעשה בשבילנו."

"בסדר," אמר גדי. "בינתיים תתארגן, יש לך עוד עשר דקות פגישה עם נשיא ארצות הברית."

"אדוני! אדוני!" נכנס מדבדב לאולם בצעדים נרגשים.

"לא שלחתי אותך לכיתת יורים?" שאל פוטין.

"נגמרה להם התחמושת..." אמר מדבדב.

"שיהיה," אמר פוטין. "מה קרה?"

"טהרן הושמדה," אמר מדבדב.

"מה?!" צרח פוטין. "מי השמיד אותה?!"

"אתה."

"מה?! למה לי לעשות את זה?"

"כי הם לא השאירו לך יעדים להפציץ בישראל."

"ועכשיו האיראנים נגדנו?"

"בינתיים הם שואלים אם אנחנו רוצים שהם ייכנעו."

"למה שאני ארצה דבר כזה?"

"כי השמדת להם את עיר הבירה."

"שיחסלו לנוטקר את הצורה ויגמרו עניין." אמר פוטין. "רציתי להתייעץ איתך: אני סתם נקרא שליט. אני רוצה כינוי כמו שלהיטלר ולסטלין היה."

"מה עם הווזד (מנהיג ברוסית)?"

"זה לא הכינוי שנתן לעצמו ליברמן בעשר דקות שהוא היה הדיקטטור של ישראל?"

"אה, כן," אמר מדבדב.

"מה הוריד אותו כל כך מהר?"

"הוא סירב להכיר בישראל כדמוקרטית, וזה היה חלק חשוב בהצהרת הנאמנות שאחד השפוטים שלו העביר בכנסת. ככה הוא איבד את האזרחות שלו ולא יכל להמשיך להיות מנהיג של ישראל."

"מה ישראלים יודעים לעשות כמו שצריך?"

"להפציץ את סטלינגרד," אמר מדבדב.

"עכשיו גם סטלינגרד?!" צרח פוטין.

"בני הברית שלנו הפציצו לישראל כל יעד אסטרטגי," אמר מדבדב לפני שפוטין הספיק לשאול.

"אתה יודע איזה הוראות לתת לשר הביטחון," אמר פוטין.

בפרק הבא: הפגישה עם נשיא ארצות הברית, שינוי כוחות ועוד.

חג שמח.