בשביל להשיג כמה אישורים לפרסם את התמונות הרשמיות של חברי הכנסת נכנסתי לאתר הכנסת לחפש את הכתובת של האדם הנכון. אחרי שמצאתי יצא לי גם להסתכל בהצעות שעלו לאחרונה. מה שספציפית חיפשתי היה הצעות אי אמון.

מסתבר שבאותו יום עלו שתי הצעות אי אמון בכנסת, אחת של רע"ם-תע"ל, בל"ד וחד"ש (כוס אמוק של הראשי תיבות המזורגגים האלו), כי הם לא רוצים את ליברמן כשר חוץ ואחת על המשך הבנייה בהתנחלויות, ועוד אחת של מפלגת קדימה כמחאה על התקציב.

טוב, נכנסתי לבדוק את ההצבעות, ופשוט נדהמתי כמה גאווה ואגו יש לחברי קדימה: בהצעה של קדימה כל סיעת קדימה הצביעה בעד. בהצעה של המפלגות הערביות רק לחבר כנסת אחד מקדימה הייתה את היושרה להצביע בעד הצעת האי אמון, וכל השאר נמנעו או לא הצביעו (דהיינו היו שם ולא הצביעו).

תגידו לי, כמה מפגרים אפשר להיות? האגו שלכם עד כדי כך מנופח שרק אם זו ההצעה שלכם אתם תצביעו בעד הצעת האי אמון? ואל תבלבלו לי את המוח שהם רצו להימנע מהפלת הממשלה ושהכל זה רק הצגה: אם אותם נפוחי אגו מקדימה היו מצביעים בעד הצעת האי אמון, סך כל המצביעים בעד לא היו מגיעים לחצי של המצביעים נגד.

מדהים הקטע הזה שכל פעם שחושבים לרגע שקדימה פיתחה סוף-סוף מצע, מסתבר שתמיד האגו שלה גובר על הכל.

אגב, למרות שאני שונא מפלגות סקטוריאליות (לערבים, לחרדים, לרוסים, לגמלאים ולכל שאר הקבוצות), אני חייב לשבח את המפלגות הערביות שלפחות להן הייתה היושרה להצביע בעד האי אמון גם כשההצעה הייתה של קדימה ולא שלהן.

אבל באמת, רדו מהחרטא הזה של הצעות אי אמון ותנו לנו סיבה לתת את אמוננו באופוזיציה, רבאכ.

לילה טוב.

נ.ב. בהצעת אי האמון של קדימה מירי רגב מהליכוד לא הצביעה נגד אלא הצביעה שהיא נמנעת. מישהי מתחילה להטיל ספקות?