ואחרי הרבה זמן, הרי הפרק השלישי במלחמת העולם השלישית (אני לא נותן פה תקצירים של הפרקים הקודמים, אז מי שלא קרא/לא זוכר, ששנייה ילחץ על הקישור לקרוא את הפרקים הקודמים, זה לוקח בדיוק צי דקה):

פרק ג' - כולם שונאים את סאם

"הבן זונה כבר מגיע לפגישה?" שאל נוטקר בעצבים. בערך כמו כל העולם היהודי, גם הוא לא סבל את מייג'ור סאם, נשיא ארצות הברית.

בחירתו של ברק אובאמה לנשיאות נהייתה תקדים לבחירתם של כל מיני מיעוטים שמעולם לא ידעו שהם קיימים לתפקיד הנשיאות. נבחר נשיא היספני, נשיא מוסלמי שגם אשכרה קיבל חינוך מוסלמי, אינדיאני ועוד כל מיני מיעוטים (אישה טרם נבחרה. הם נפתחו, אבל לכו תגידו לשוביניזם שעבר זמנו). מייג'ור סאם היה הנשיא היהודי הראשון. שמו האמיתי היה סמואל ג'ומן, אך בתקשורת ובפי אנשי כדור הארץ הוא נקרא מייג'ור סאם, בדיוק כפי שנתניהו נקרא ביבי.

"למה אין יהודי שסובל אותו?" שאל גדי. "אף פעם לא הבנתי את זה. יש נשיא יהודי, למה אנחנו לא גאים בו?"

"תן לי להסביר לך משהו, גדי," אמר נוטקר, "כשהוא נהיה נשיא, הוא למעשה אישר את טענת האנטישמים שהיהודים מנהלים את ארצות הברית. לך עכשיו תסביר להם משהו, לזונות. חוץ מזה, מאז אובאמה, זה נהיה טרנד לשנוא את הנשיא."

"אתה מקנא בו, נכון?"

"למה אתה שואל שאלות שעלולות לעלות לך במשרה, תגיד לי?" שאל נוטקר. "נו, איפה סאם הזה?"

"אני פה," נשמע קול ולחדר נכנס מישהו שנראה בדיוק כמו אותו איור של הדוד סאם שאומר "אני רוצה אותך לצבא ארצות הברית".

"סאם," אמר נוטקר, "אתה מודע לזה שמערכת הבחירות נגמרה לפני שנה ושאתה יכול להתלבש כמו בן-אדם, נכון?"

"המחקרים שלנו מראים שזה עוזר לעם לשמור על המוראל," אמר סאם. "וכעת לענייננו."

"אתה לוחץ עליי לצאת מתפקידי?" שאל נוטקר בתקווה.

"לא," אמר סאם, "אבל מסתבר שיש לך משהו לא נורמאלי נגד איראן."

"כן, כן, מה שתגיד." אמר נוטקר.

"תחשוב על זה: בכל פעם שאתה מפציץ את הרוסים, הם מפציצים את האיראנים כי האיראנים הרסו לכם את כל הערים חוץ מאת טבריה ונתניה."

"למה אף אחד לא מפציץ את טבריה ונתניה?" שאל גדי.

"הם טוענים שזה יעזור לכם ולא יפריע לכם," אמר סאם.

"זה בהחלט יעזור לי," אמר נוטקר, "אם שתי הערים האלו יימחקו אני אוכל לעוף מפה מבלי שוב."

"כן, הם יותר חושבים על זה שאלו ערים מלאות במה שנקרא 'ערסים'," אמר סאם.

"פעם אמנם זה היה נכון שרק ערים שנמצאים ליד מקורות מים מכילים ריכוזי ערסים גבוהים, אבל בגלל פיצוץ אוכלוסין נעשתה נדידה של הגזע הערסוואתי גם למרכז הארץ, ככה שהם ממש לא שינו את שיעורי הערסים בתוך האוכלוסייה כשהם השאירו אותנו רק עם טבריה ונתניה."

"מה עם שיעורי הפשע?" שאל סאם.

"אמנם היה קשה לערסים שנשארו להגיע לאותה רמת פשיעה שהייתה פה לפני המלחמה, אבל בסוף הם הצליחו לשמור על הרף המצופה מהם."

"איך לעזאזל הצלחתם להגיע לכזו רמה של פשע?" שאל סאם בהשתאות.

"אני לא בטוח עד כמה הרעיון של ראש הממשלה ב-2012 לבטל את משרד החינוך היה מאוד מוצלח." אמר גדי.

"מי זה היה?!" שאל סאם, פשוט לא מאמין על מה הוא נפל.

"מאיר שטרית," השיבו נוטקר וגדי פה אחד.

"טוב, נחזור לענייננו," אמר סאם. "מה שאני רוצה זה שתפציץ את מוסקבה ולנינגרד."

"הבטחתי את זה לגרמנים," אמר נוטקר, "הם מתים לנקום ברוסים על 1945."

"אני כבר הבהרתי לגרמנים שאם נוגעים בערים האלו אני אפוצץ להם את הצורה ואבנה את חומת ברלין מחדש," אמר סאם. "בעצם, אני שוקל לעשות את זה בכל מקרה."

"על 1945?"

"בדיוק," אמר סאם. "בקיצור, אתה תשמיד את הערים הללו מהיסוד, ואז פוטין יפגע קשה מאוד באיראן, ואז אנחנו נשכנע את האיראנים לעבור לצד שלנו."

"נשמע רעיון נחמד," אמר נוטקר. "גדי, תדאג שזה יקרה. אני בינתיים קצת אבלוש אחר המתרחש בטבריה."

"תבלוש?" שאל סאם.

"היי," אמר נוטקר, "יש לי מאגר ביומטרי הודות לשטרית, אני שליט יחיד הודות למשטר חירום, יש לי חיישנים לטביעות אצבעות וסורקי קשתית, נראה לי מאוד לגיטימי לאור כל אלה לבלוש אחרי האזרחים שלי. לא?"

"לגיטימי," אמר סאם.

"מדבדב," אמר פוטין.

"כן?" שאל מדבדב.

"אתה מוכן להסביר לי למה כשיצאתי היום מהקרמלין לשאוף אוויר, במקום לראות את החורבות הרגילות של הבניינים ראיתי פשוט שטח ריק?"

"כי נוטקר השמיד את כל מוסקבה חוץ מהקרמלין."

"מה?!"

"וגם את לנינגרד," אמר מדבדב.

"קיבינימט!" אמר פוטין. "אני רוצה לנקום?"

"להפציץ את איראן?" שאל מדבדב.

"כמה שיותר מהר," אמר פוטין ומדבדב יצא למסור את ההוראות לשר הביטחון.

"תוציא הודעה לרוסים שאנחנו נכנעים לכל דרישותיהם," אמר מוחמד אחמדניג'ד, "ושנשמח לדעת מהן הדרישות האלו שבגללן הם מפציצים אותנו כל הזמן."

"חכה עם זה רגע," נשמע קול ולחדר נכנס מייג'ור סאם.

"ג'ומן?" שאל אחמדניג'ד, "עדיין לא סיפרו לך שנגמרה מערכת הבחירות ושמותר לך להתלבש כמו בן-אדם?"

"דבר ראשון, קרא לי סאם," אמר סאם, "דבר שני סתום ת'פה ותקשיב לי."

"איך בכלל נכנסת הנה?"

"הדלת הייתה פתוחה."

"הבנתי," אמר אחמדניג'ד. "מה אתה רוצה?"

"תגיד לי, איזו מין ברית מחורבנת כרתתם עם הרוסים?" שאל סאם. "הם מפציצים אתכם על לא עוול בכפכם. אני מציע לכם לעבור לצד שלי ולקרוע לרוסים את האמ-אמא."

"יש קטץ'?"

"אתה צריך לשלוח לי למשרד מישהי שמכינה קפה," אמר סאם, "המזכירה הקודמת שלי התגייסה."

"יש דיל," אמר אחמדניג'ד והעסקה נסגרה.

יום טוב ונתראה בפרק הבא.