אז זהו, עם הדרעק הזה סיימתי. ביום שלישי בבוקר אני צריך להתייצב בתל-אביב על מנת להזדכות על המדים הירוקים, להחזיר את כרטיס החוגר, ובמקומם לקבל מדים כחולים ותעודת שוטר. אכן, אני הולך לשח"ם באופן סופי, ועד שזה יקרה (כפי שנאמר, ביום שלישי) אני אהיה פה על מנת לבלבל לכם את המוח.

אז הנה דברים אחרונים מהטירונות:

הספקתי להמציא ביטוי חדש בצבא: ס"פ. סנג'ר פלוגתי. יש גם סס"פ: סופר סנג'ר פלוגתי. אני הייתי סס"פ במהלך הטירונות הזו, אבל לא ממש היה אכפת לי, כי פירוש הדבר הוא פחות בלבולי מוח מכיוון המטומטמים של המחלקה. הטמטום כמובן לא היה ברמה המחלקתית בלבד אלא גם ברמה הפלוגתית, וזה הגיע לרמה כל כך גבוהה שבטקס ההשבעה שלנו המ"פ אמרה לנו ("בנימה אישית", לדבריה) שיש המון אנשים שעמדו שם שלא ראויים להיות חיילים.

הבנתי גם שבמחלקה שלי יש יותר מדיי אנשים שלא מבינים מה זה פלורליזם. חלקם כי הם פשוט אידיוטים אז אין טעם להסביר להם מושגים יותר מסובכים ממה שיש בשירים של קובי פרץ. חלקם יודעים מה זה אבל חושבים שזו מילה גסה. בקיצור, קשה לחשוב שמאלה בצה"ל.

ממש מעצבן להיות טירון: המפקדות שלנו לא יודעות לדבר עברית תקנית, וחסר למי שיעז לתקן אותן. אבל זה מאחוריי, כמו שאמרנו.

ולסיום: לא האמנתי כמה שכונה וישראבלוף זה טירונות 02 מקוצרת (ותודה לאל שמקוצרת): היו כאלו שלא עברו מבחני עזרה ראשונה והוסמכו טירונות, כאלו שכיוונו במטווחים ליותר ממטרה אחת אבל איכשהו אמרו להם שהם פגעו עם מאה אחוז מהכדורים שלהם, אני ראיתי איך סופרים חור ירייה ממטווח קודם. לא חשבתי שעד כדי כך דחוף להם להיפטר מאיתנו.

וזהו, סיימנו עם צה"ל. ביום שלישי אני אפרד רשמית מהגוף הבירוקרטי ביותר במדינה לטובת ההגוף המדורג במקום השני בסולם הבירוקרטי: משטרת ישראל.

אני מקווה מחר לעשות פה סוף-סוף פוסט סטנדרטי, עד אז שבת שלום.

עדכון קטן: נכנסתי לדפים של המפקדות בפייסבוק, וגיליתי שאחת מהן סיימה את הלימודים שנה אחריי, אבל העיקר היא מדברת אליי כמו אל ילד בכיתה ט'. באזרחות הייתי עושה לה שיעורים פרטיים במתמטיקה, ופה היא עושה לי שיעורים בנשק. אוי, א ברוך.