לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

החלום האמריקאי


זה כבר מזמן ריטואל חוזר: ביבי מעצבן את אובמה, אובמה מתעצבן ומגנה, אנחנו קוראים לו "אנטישמי" (וגם אם חגי בן-ארצי אמר את זה, זה עדיין לא הופך את זה לנכון).

יש כאלו שאומרים שזה מאז שאובמה נכנס לתפקידו כנשיא, אבל צריך לזכור שבחודשי ממשלת המעבר של אולמרט, אובמה לא אמר כלום, אולי חוץ מצקצוק קטן בעניין עופרת יצוקה. כל הסיפור מתחיל כשנתניהו וממשלתו מושבעים. נתניהו הוא אולי דיפלומט מצטיין (דגש על אולי), אך הוא ראש ממשלה נוראי, ואפילו כישוריו הדיפלומטיים לא יכולים לכסות על כך.

בישראל ישנן שתי גישות עיקריות באשר ליחסנו עם הדוד מאמריקה: אחת אומרת שיש לבלוע את הצפרדע ולהיעתר לדרישות האמריקאים למען התמיכה, והשנייה תומכת במדיניות עצמאית אפילו במחיר צמצום ואף הפסקת התמיכה. נתניהו מנסה לרצות את האנשים משתי הגישות הללו: מחד להקפיא התנחלויות ומאידך לבנות במזרח ירושלים. לרצות את האמריקאים בלי לוותר על מדיניות עצמאית. כשאתה אהוד אולמרט זה לא מסובך במיוחד: כל המדיניות של אולמרט הייתה אמריקאית למהדרין עם חזון אמריקאי (ואפילו המתקפה בעזה זכתה לעידוד אמריקאי, ולגינויים רק כשהתחילו לספר מה עשו שם). אצלו מדיניות עצמאית פירושה ריצוי קונדוליסה רייס, וריצויו של ג'ורג' בוש הולך עם המדיניות שהכתיב עוד בבחירות בהן רץ לראשות הממשלה. נתניהו לעומת זאת צריך לבחור: אמריקה או מדיניות. אבל שנתניהו יבחר? הוא בחר לא לבחור בעניין המאגר הביומטרי, לא לבחור בעניין גלעד שליט, לא בוחר בעניין הזה ובקיצור יצחק שמיר מסתכל בהנאה.

הימין ניצח בבחירות, כך אני שומע. אין בעיה, אני מקבל את דין הבוחר. אפשר רק לדעת למה הוא לא מודיע לממשל האמריקאי, חד משמעית, שיקפוץ לנו?

אז מה אתם אומרים? אנחנו רוצים תמיכה אמריקאית? אז למה רק הקפאה ולא הפסקה כוללת של הבנייה בהתנחלויות? איך זה שאלי ישי לא פוטר ממשרתו (שלא היה אמור לקבל מלכתחילה) אחרי התרגיל המסריח שעשה בעת ביקורו של ג'ו ביידן בארץ הקודש?

שלא תטעו, לא סוף כהונתו של אבומה כנשיא ארצות הברית יסיים את השפל ביחסים, אלא סוף כהונתו של נתניהו כראש ממשלה יעשה זאת. כשיהיה פה ראש ממשלה שיודע מה הוא רוצה (כמו בארצות הברית), ולא משנה מה הוא ירצה. בין אם הוא ירצה תמיכה וייענה כמו טאטאלע לדרישות הממשל מהצד השני של האוקיינוס האטלנטי, ובין אם הוא יחליט לפתח עמוד שדרה ויגרום לאמריקאים להבין שגם הם רוצים אותנו ולהתפשר איתנו.

שלא תטעו, אני לא חובב גדול של מדיניות הכפייה האמריקאית, אבל את המאמר המקושר כנראה הממשל האמריקאי לא יקרא בקרוב, ועלינו לחיות עם המציאות.

ומכאן אני פונה לתומכיו של נתניהו: תפסיקו להפריח סיסמאות ריקות על ניצחון הימין (ועל זה שאובמה אנטישמי), ותדאגו שהימין שניצח יקבל החלטה.

ועוד משהו קטן: בבחירות הבאות, תזכרו את זה בקלפי.

 

יום טוב.

נכתב על ידי , 23/3/2010 00:18   בקטגוריות אנטי ממסדי, אצבע משולשת בעין המערכת, הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם, הרבה נזק בפחות מאמץ, טפשת נפוצה, יחסי חוץ בחוץ, לשם שינוי זה לא הומור, מעט בושה, פוליטיקה לעניים, רק בישראל, רשמים שלי, אקטואליה, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




62,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)