Made you look!

באמת חשבתם שאני אתחיל עכשיו לכתוב לכם מדם לבי? הגעתם לבלוג הלא הנכון. פה עושים סאטירה. ס-א-ט-י-ר-ה. מילה שאפילו מחפשי רגשות כמוכם יכולים לאיית.

וכעת, בלי העלבות נוספות של הקהל שבכל זאת נשאר לקרוא, הרי ברכת שנה טובה סאטירית למהדרין:

• שהמחאה החברתית תביא איתה למעורבות חברתית אמיתית. דהיינו, שלא נחזור לימי בטטות הכורסא שיודעים לכתוב נורא יפה מה צריך לעשות - אלא שיקומו מהכיסא ויעשו. אני יודע גם שכמה מכם הולכים להגיד לי "אבל היי, אתה כרגע יושב על הכיסא מול המחשב וכותב מה צריך לעשות. למה אתה לא עושה?". יש לי תשובה פשוטה לזה: אני כרגע בצבא, קטע מבאס כזה. בגלל שאני צריך להיות תקוע בתוך בסיס באמצע השממה, אני מתקשה מעט להגיע להפגנות, עמכם הסליחה.
• שבשנה הזו ההיגיון יחדור לשורות הצבא, ושיפסיקו להתעסק שם בקקה (ולא, אני לא מבקש סליחה על הביטוי). אני יודע שאם לא יתעסקו בקקה הדבר עלול לקצץ חצי מהתקנים של צה"ל - אבל אולי ככה במערכת הביטחון לא יבכו שאין מאיפה לקחת בלי לפגוע בחוסן הלאומי (או שזה בזקפה הלאומית? אני כבר לא עוקב).
• שבשנה הזו האנשים שעובדים בתקשורת יתפקסו על עצמם ויחליטו אם הם עושים סיכום שנה עברית או סיכום שנה אזרחית. כלומר, רבאכ! זה בערך אותו סיכום, רק שמורידים קצת מההתחלה ומוסיפים קצת פחות. מה אתם עסוקים בלסכם כל השנה? סיימנו בית ספר, לא?
• שבשנה הקרובה אף אחד שם למעלה לא יחשוב שאנחנו עדר המטומטמים מ"חוות החיות" של אורוול (ולא, אני לא הולך להסביר למי שלא קרא את הספר למה אני מתכוון. תקראו ספר פעם בחיים), ושיבינו שטובת העם היא חלק בלתי נפרד מניהול המדינה. קטעים, אני יודע.
• שאנשים יתחילו לקלוט שביטחון לאומי זה לא הכל, ושלמעשה זה לא שווה כמעט כלום אם אין על מה להגן. אני יודע שסביר להניח שיש כמה אנשים ששואלים את עצמם מה לא בסדר איתי, כי בכל זאת, צבא זה הכי אחי. אז רק שתדעו, אני בסדר בראש. אמנם הרס"פ שלי טוען שאני סכיזופרן וקורא לי "ישו", אבל הוא מתנהג כמו בתולה במחזור ואני קורא לו "מריה" - ככה שלכל החרטוטים הללו אין הרבה משמעות.
• שכל עמי "האביב הערבי" יבינו שקיצוניות זו לא תשובה לשום דבר (חוץ מלשאלה "איך אני מגיע בקלות לשלטון?". תשאלו את היטלר, מוסוליני וח'ומייני), ושיעיפו את האחים המוסלמים לכל הרוחות. יכול להיות שהם יתפלאו לשמוע את זה (כמובן שאף אחד מהם לא יגיע לכאן, כי זה בלוג ציוני של השטן. בימין, אגב, סביר להניח שטוענים שזה בלוג פוסט-ציוני ואנטישמי), אבל זה מיטיב קודם כל איתם. קטעים, אני יודע.
• שנעבור את השנה הזו בלי שום ועדה מיותרת וגוזלת כספים. היו לנו עשרים פלוס בשנתיים וחצי שחלפו, אנחנו יכולים להסתדר בלי עוד אחת. באמת. נשבע. נו, באמא שלי.
• ושתהיה לכולנו שנה טובה ומוצלחת (פאק, יצאה לי ברכה מהלב. סעמק).

יאללה ביי.