ערב טוב לכם.

כבר כתבתי פה בעבר שאני לא משווה את העיתון התעמולתי של צה"ל, "במחנה", לתעמולה נוסח יוזף גבלס, משתי סיבות: הראשונה היא שבכל זאת אנחנו עדיין לא מנסים להציג את האויבים שלנו כעכברושים, והסיבה השנייה היא שהתעמולה הגבלסית הייתה מעניינת בהרבה מ"במחנה".

אז אני רוצה לתקן: לא רק את "במחנה" אי אפשר להשוות לתעמולה של גבלס, אלא את כל התעמולה הצבאית. ויש לזה עוד סיבה למעט השתיים שהוזכרו לעיל: התעמולה של גבלס פשוט הייתה יותר טובה.

כן, אני יודע, זה לא באופנה לתת מחמאות לפושעי מלחמה נאצים, אבל למי רציתם שאני אשווה את התעמולה הצה"לית המזעזעת? לתועמלן של סטלין? הרי אי אפשר באמת לבדוק כמה זה הצליח, לאור העובדה שגם מי שהשתכנע וגם מי שלא מצא את עצמו בגולאג. אולי לתועמלן של מוסוליני? לא הייתי אומר שהוא עשה עבודה טובה במיוחד, לאור העובדה שהרודן האיטלקי לא סבל מיתר פופולריות בימי שלטונו האחרונים. או במילים אחרות: גבלס זה מה שיש ועם זה ננצח. עם התעמולה של צה"ל, לעומת זאת, לא ממש.

למה אני כותב על זה, אתם בטח שואלים. אז ככה: לפני שבוע הראו לנו, חיילי יחידתי, מספר סרטונים על הסכסוך הערבי-ישראלי ועל שורשיו (במילה אחת: טמטום). את הסרטונים הללו היה אפשר לסכם במילים הבאות: "היהודים הם טובים והערבים הם רעים. צה"ל הוא צבא נהדר. להיות יהודי זה מגניב, להיות ערבי זה איכסה".

גבלס, ייאמר לזכותו של חלאת האדם הזאת, היה יצירתי עם הכזבים שהוא סיפר. הוא המציא, הוא בדה, ובסוף זה נגמר ב"היהודי זיס", שובר קופות מבטיח. הוא הבין שסרטים דוקומנטריים מתקופתו המוקדמת כגון "ניצחון הרצון" אולי נחמדים מספיק בשביל לקבל הומאז' ב"מלך האריות", אבל שזה בסופו של דבר לא הצלחה מובטחת. מה עובד? סיפורי עם מחורטטים בעטיפה יפה של סרט עלילתי.

אבל בצה"ל כנראה עובדים עם השיטות הישנות, וסיפרו לנו עובדות אמיתיות, עם קריין שנשמע משועמם למדיי ממה שהוא מקריא (והוא לא היה לבד בעסק הזה). מה תעמולתי פה? או, טוב ששאלתם: אמנם סיפרו לנו עובדות אמיתיות, אבל לא את כולן. רק את אלו שמוציאים את הצד הישראל טוב, או לפחות בסדר. הרי כמה דוגמאות:

בכל תיאורי המלחמות סופר כמה קורבנות יהודיים היו למערכות, אבל לא כמה קורבנות ערבים. אם זה היה קורה רק במלחמה אחת הייתי מוכן לקבל את הטיעון שכנראה לא היו, אבל אתם רוצים לומר לי שגם במאורעות תרפ"ט, גם במלחמת העצמאות, גם במלחמת ששת הימים וגם במלחמת יום כיפור לא נהרגו ערבים? איך ניצחנו אותם, לעזאזל?! דגדגנו אותם?

עוד דבר בעייתי זה האזכור של הנכבה: הקריין מציין ש"חלק מתושבי היישובים הערביים ברחו מכפריהם מתוך פחד, תוך אמונה שיזכו לחזור לבתיהם לאחר המלחמה". מי שתהה, החלק השני, שלא מוזכר, זה החלק אליו משתייכים ערבים כמו עקורי בירעם, שהתבקשו ע"י צה"ל לעזוב תוך הבטחה מפורשת שהם יחזרו לבתיהם. אבל זה מוציא את הצבא המוסרי בעולם לא משהו, אז נעזוב את זה.

עוד משהו זה כל התזכורות לכך שהפלסטינים לא עמדו בחלק שלהם בהסכמים. אני רק רוצה להזכיר לקריין ולעורך הסרטים בדובר צה"ל שבמסגרת הסכם השלום עם מצרים הוחלט שרצועת עזה תקבל אוטונומיה בשלב כלשהו. השלב הזה מעולם לא הגיע. נחשו מי היה אמור למלא את החלק הזה בהסכם? טעות, חברים, זה לא היה התפקיד של סאדאת, אלא התפקיד של בגין. אני בטוח שאתם מתפלצים למראה הדברים שיהודי לא עומד במחוייבותו, אבל אני מזכיר לכם מי אמר את המשפט "בשמאל שכחו מה זה להיות יהודים". ולא, זה לא אחמד טיבי, זה האיש שמתחרז עם השם הזה.

הייתי ממשיך עוד הרבה, אבל זה ייקח חודשיים. בכל מקרה, הסרטון הזה משכנע ביותר, בתנאי אחד: שאתה חושב מראש שערבים זה טינופת מגעילה ושהיהודים תמיד צודקים. אם אתה חושב אחרת - זה לא ממש יעבוד עליך.

אבל הטעות הכי גדולה של התועמלנים זה הניסיון להעמיד פני אובייקטיבים: אם כבר החלטתם ללכת על זה - למה הזכרתם את המילה "כיבוש"? אתם באים להגיד שהיהודים תמיד צודקים אבל שגם לערבים יש בעיות? פלא באמת שחמאס מנצח אותנו בכל סיבוב?

אז גבלס לא יצא לנו כאן, וטוב שכך. מה שכן, בכל זאת, אם יש פוליטיקאי אחד שקורא כאן, אני מאוד מקווה שבניגוד למערכות הבחירות הקודמות, למערכת הבחירות הקרובה ילמדו לא לקחת יוצאי דו"צ.

עד כאן לשבוע זה.

שבת שלום.