הנה רצף של מחשבות שעברו אצלי:
יאיר לפיד טוען שמפלגת יש עתיד מביאה עמה פוליטיקה חדשה > מפלגת יש עתיד היא מפלגה דיקטטורית שמקדמת חקיקה דיקטטורית > מפלגת ישראל ביתנו מחזיקה בסטטוס הדיקטטורי הזה כשיאיר לפיד עוד דיווח על זה ב"אולפן שישי" > זה אומר שאם מישהו זכאי להחזיק בתואר "פוליטיקה חדשה" הרי שזה אביגדור ליברמן > אבל ליברמן לא באמת יכול לטעון לכתר של פוליטיקה חדשה, כי הוא פשוט הביא פוליטיקה שהייתה נהוגה בברית המועצות מתחילת שנות ה-20 עד תחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת > כלומר שאם באמת יש מישהו שיכול להתהדר בתואר "פוליטיקה חדשה" זה יוסיף סטלין > מצד שני, גם בימי הצאר דמוקרטיה וזכויות אדם לא ממש היוו נר לרגלי השליטים > הייתי רוצה לומר שמשפחת רומנוב היא-היא הפוליטיקה החדשה, אבל כולנו יודעים שגם הם חיקו מישהו אחר > מקורותיה של הפוליטיקה החדשה כנראה נמצאים איפשהו בתחילת ההיסטוריה הפוליטית.
כל זה מביא למסקנה אחת ויחידה: הפוליטיקה הישנה יותר חדשה מהפוליטיקה החדשה, וכשזה המצב, מה הפלא שאנחנו תקועים עדיין בימי הביניים?
תחשבו על זה.