לכבוד יום כיפור, הרי הסליחות שלי:

• מבורא עולם: אנא סלח לי על זה שאני לא מאמין בקיומך. נכון שזה נראה קצת דבילי שאני מתנצל בפני מישהו שאני לא מאמין בקיומו, אבל אם יש משהו שלמדתי בצה"ל זה שהדבר הכי חשוב זה קודם כל לכסות לעצמך את התחת (וגם פסקל ייעץ לי ככה).
• מהעם הסורי: אני מצטער שאנחנו רק יודעים לבקר את האמריקאים שלא עוצרים את הטבח שלכם אבל לא מוכנים להזיז אצבע בעניין הזה. ננסה בשנה הבאה לפחות לשתוק.
• מבניטו מוסוליני: סליחה שאנחנו קוראים לדבילים מ"אם תרצו" "פשיסטים" - בפעם הבאה נשווה אותך למשהו פחות מעליב.
• מיאיר לפיד: סליחה שיש אנשים שכל פעם מתאכזבים ממך מחדש, כשברור שאם הם היו קוראים את הכתובת על הקיר היה ברור להם שסיפור הצלחה לא ייצא ממך.
• מדני דנון, אופיר אקוניס, לימור לבנת, מירי רגב, זאב אלקין, יריב לוין, ציפי חוטובלי ושות': ממש סליחה שאמרתי שהפורנו שלכם זה דגל ישראל מתנפנף ברוח עם התקווה מתנגנת ברקע. אני דיי בטוח שזה נכון, אבל לא יפה לעשות לכם אאוטינג כזה.
• מבנימין נתניהו: סליחה שיש לנו דרישות ממך, כשברור לחלוטין שזה שאתה עומד בלי עמוד שדרה זה כבר מעל ומעבר.
• מג'סטין ביבר: סליחה על זה שממש נהניתי מהקטע ב-CSI בו הדמות שאתה מגלם (כי לשחק זה קצת גדול עליך) נורית למוות. מצד שני אתה עוד לא ביקשת ממני סליחה על זיהום המרחב המוזיקלי בקליפים המתקתקים עד מיאוס שלך, אז נראה לי שאנחנו פיטים.
• מחברי מפלגת "יש עתיד": סליחה על זה שבכל פעם שאתם מדברים עולה לי באופן אוטומטי המחשבה "כמה שהם מטומטמים". נכון שבדרך כלל בבדיקה שנייה אני מגלה שאני צודק, אבל יש גם פעמים שלא, אז סליחה.
• מכל הפוליטיקאים שלא הזכרתי: סליחה שלא הזכרתי אתכם בבלוג. מבטיח לפגוע בכם בשנה הבאה.

חתימה טובה לכולכם.