לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הסאטירה של ישרא
Avatarכינוי: 

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2014

הביצועיסט


דבר מעניין קרה השבוע: בזמן שנתניהו העמיד פנים שהוא רוצה להגיע להסכם עם הפלסטינים ואובמה הנהן בשקט, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין החליט לצאת לפעולה צבאית בחצי האי קרים, והעולם אמנם בירבר כהרגלו אבל לא עשה שום דבר מעבר.

אמנם אני לא חובב גדול של צעדים אלימים כשאפשר להימנע מהם, אבל הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מקרה מיוחד. בואו נודה בזה: מה שנחוץ כדי לפתור את הסכסוך זה לא נשיא אמריקאי כמו אובמה, בוש או קלינטון, שמבקש מאיתנו ומהפלסטינים ממש יפה להפסיק להרוג אחד את השני ומדיי פעם מאיים שיהיו לזה השלכות לא נעימות - מה שנחוץ זה מישהו כמו פוטין.

אם היינו מדינות חסות של רוסיה, פוטין היה מסדר את העניינים.

פוטין לא יבקש יפה, פוטין באמת יעשה פה שלום.

לא מאמינים לי? הנה ארבעה תרחישים איך פוטין היה מתנהג עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני במידה והיינו מדינת חסות של רוסיה, ותראו שאני צודק:

 

תרחיש מס' 1: ההסכם

פוטין נכנס לחדר, אחריו מובלים אזוקים נתניהו, עבאס ומשעל כשהם נגררים על-ידי שומרים חמושים ולא נחמדים בעליל. השומרים משחררים את השניים, אבל עדיין צמודים אליהם. פוטין מניח הסכם קצר על השולחן ואומר: "אוקיי, תקשיבו לי טוב. אני יוצא עכשיו ונותן לכם עשר דקות לקרוא את ההסכם. עוד עשר דקות אני חוזר, אתם אומרים לי מה לא נושא חן בעיניכם בהסכם, אני אומר לכם ללכת לחפש את החברים שלכם - ולא, ביבי, רוסיה היא לא חברה של ישראל ולא ידידה שלה ולא יזיזה שלה ולא שאר היחסים שאתה מנסה ליצור בין מדינות מאותו מין - אחר-כך אני מכניס צלמים, אתם לוחצים ידיים וחותמים, אני מחזיר אתכם הביתה, הראשון שמפר את ההסכם הופך את המדינה שלו לשטח בשליטה צבאית רוסית. יש מבין? יופי, יש לכם עשר דקות מעכשיו."

תוצאות: המנהיגים לא מעזים להפר את ההסכם (ואפשר להבין אותם), מה שמוביל לכך שהם יורים למוות בכל מי שמאיים על שלמות ההסכם (מה שמביא לכך שחמאס יורה במרבית אנשיו), סוף לסכסוך.

 

תרחיש מס' 2: הכיבוש משחית

פוטין מטיל מטבע, ובהתאם למה שיוצא הוא פשוט כובש צבאית את מדינת ישראל בתחומי הקו הירוק או את הגדה המערבית ואת עזה ומכריז על שלטון רוסי במקום עד קץ כל הימים.

תוצאות: צד אחד ממש מבואס כי הוא תחת השליטה של פוטין, אבל סוף לסכסוך.

 

תרחיש מס' 3: סיכול ממוקד

פוטין שולח סוכני קג"ב לשעבר שמחסלים את מנהיגי ישראל, פת"ח וחמאס, ונותן לאזרחים לעשות את שלהם. הקיצוניים טובחים אחד בשני ועל הדרך גם באלו שלא קיצוניים, עד שבסוף הקיצוניים מחסלים אחד את השני לחלוטין ומשאירים את מי שנשאר לחיות ביחד.

תוצאות: מלא הרוגים, אבל סוף לסכסוך.

 

תרחיש מס' 4: התרחיש הסביר

פוטין נותן לסכסוך להימשך כי הוא בא מה זה טוב לתעשיות הנשק.

תוצאות: כולנו ממשיכים לאכול מרורים ופוטין מצטלם בלי חולצה ליד קלצ'ניקוב שהוא מוכר לשני הצדדים.

 

טוב, לא משנה.

שיהיה לכולנו בהצלחה וכו'.

נכתב על ידי , 6/3/2014 21:51   בקטגוריות אחראי בלי אחריות, אנטי ממסדי, הומור אוניברסלי, הצעות לעולם טוב יותר, הרבה נזק בפחות מאמץ, כי הייתי חייב לכתוב משהו, מלחמה ושלום, פוליטיקה לעניים, אקטואליה, פסימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של fjcosbqbtu ב-29/10/2014 23:55




62,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוריה בר-מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוריה בר-מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)