הרי כמה דברים שהייתי רוצה להגיד בהקשר לשיח שסביב הלוחמה המתרחשת כרגע בעזה:

בגלל שהרבה אנשים נוהגים לשייך את דעותיי לפלג שנקרא סמולן-מנייאק-עוכר-ישראל-בוגד-חובב-ערבים, בעיקר בזמנים כאלו, עליי לציין כמה עובדות: ראשית, היחס שלי למתרחש בעזה הוא אמביוולנטי, אני לא תומך נלהב אבל אני גם לא מתנגד נחרץ; שנית, גם לי יש חברים ובני משפחה שנמצאים בסביבה שאני דואג להם, לא כל דאגותיי נתונות לעזתים, אם תהיתם; שלישית, אני ממש לא חובב ערבים - אני באופן כללי לא מת על האנושות כולה (אלוהים, אם אני טועה ואתה קיים, אני חייב להגיד שבמבול עשית רק חצי עבודה), ואני ממש לא מת באופן ספציפי על איזושהי קבוצה מתוכו - יהודים, ערבים או צ'רקסים.

אז אחרי שנאלצתם לוותר על תגובות ה"תגזור את הדרכון שלך ולך לעזה" (קיבינימט, למה נראה לכם שאני אלך לעזה?! ראיתם מה הולך שם?!), בואו נדבר ביזנס. נתחיל בדבר הקטן הזה שנקרא "אחדות העם": הרבה אנשים רוצים שאותם אנשים שמתנגדים למלחמה יחכו עם הביקורת וההפגנות שלהם עד אחרי שזה ייגמר, ובעצם זה כבר לא יהיה רלוונטי. למה? כי צריכה להיות אחדות מאחורי החיילים שלנו. תנו לי לספר לכם סיפור אמיתי: בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כשבריטניה הייתה במלחמה קיומית (או לפחות נתפשה ככזו), עלתה הצעת אי-אמון בראש ממשלת בריטניה דאז וינסטון צ'רצ'יל. צ'רצ'יל צלח אותה, אבל זה לא משנה את העובדה שהייתה הצעה כזו. אם בריטניה בעיצומה של מלחמה קיומית הייתה יכולה להרשות לעצמה את האופציה להחליף ראש ממשלה, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו בזמן לחימה - שאמנם מטרותיה הרשמיות צודקות לחלוטין אך היא לא קיומית - לתת לאנשים לצאת ולהפגין כנגדה.

כמו כן, אם אתם שואלים אותי, האמביוולנטי, חשוב שיהיו הפגנות גם נגד המבצע, כדי לתת איזושהי קונטרה. כבר ראינו לאן דברים יכולים להידרדר כשלא נותנים להם קונטרה ושיש להם רק אשראי בלתי מוגבל. כמו כן, דמוקרטיה לא נבחנת בעתות פשוטות של שלום ושלווה, אלא דווקא בזמנים הקשים. כמובן שמתוקף הדמוקרטיה זכותו של כל אחד לא לאהוב את זה ולבקש שבכל זאת יחכו עם הביקורת, אבל אין שום זכות לקרוא להכות את אותם אנשים או ממש לבוא ולעשות את זה, כי יש דברים שגם הדמוקרטיה לא סובלת. אם אתם חושבים שבהפגנות הללו יש מן ההסתה תגישו תלונה במשטרה, כי גם אם אכן יש צדק בדבריכם במדינת חוק לא לוקחים את החוק לידיים.

אני גם חייב מילה לכל אלו שרוצים להדיח את חברת הכנסת חנין זועבי ואומרים ש"לא ייתכן שאנחנו מממנים לאישה כזו את המשכורת". יודעים מה? לא בדקתי מה היא אמרה כי כבר אין לי כוח לשמוע את הזבל שיוצא לקיצוניים מהפה, אבל לצורך העניין אני אקח את המילה שלכם שמה שהיא אומרת חורג מהגבולות של חופש הביטוי (הערה: חופש הביטוי לא נגמר איפה שזה צורם לכם מדי) ושהגיע הזמן להפסיק לממן אותה מהכסף שלנו. אני אתכם. פשוט, אשמח אם על הדרך נוכל גם להפסיק לממן את הפנסיה של המסית שכבר לקח חלק בכמה הפגנות אלימות (כמובן, הוא רק הסית, מעולם לא הרביץ בעצמו) הידוע גם בכינויו ד"ר מיכאל בן-ארי, או את המשכורת של הטרוריסט המורשע חגי סגל שיש לו תכנית בערוץ הכנסת.

מילה קטנה גם לשמאל: אני חייב לשאול את זה שהניף את השלט הכה שנון "הרוצחים לטיס" ואת כל מצדדיו - לא, השאלה לא הולכת להיות "מה עבר לכם בראש?", כי נראה לי דיי מיותר להיכנס לוויכוחים האלו על ההבדל בין צה"ל לבין חמאס (ותסלחו לי אם זה מזכיר קצת שמאלץ פטריוטי), אני כנראה לא אשכנע אף אחד. אז אני רק אשאל אתכם את זה: אני הייתי דיי בטוח שהקטע הזה של הפגנות זה לשכנע אנשים בצדקת דרככם. טיפ קטן: ככה לא משכנעים אף אחד, רק גורמים להיאטמות רגשית ולרצון להכניס לכם מכות. לא שזה מוצדק להכניס לכם מכות, וככל הנראה זה גם מה שנמצא בגבולות חופש הביטוי, אבל שכל לא הרג אף אחד. יש הבדל בין להפגין נגד ממשלה שיוצאת למלחמה לבין להפגין נגד חיילים שצריכים להשתתף בה.

ובגלל שבשיח הציבורי עסקינן, עוד בקשה אחת: די כבר עם המשפט הזה "נחשף פרצופו האמיתי של הימין/שמאל/ערבים/מערב/אנשי מאדים" עם כל תקרית מכוערת שמתרחשת. יואב אליאסי הוא לא הפרצוף של כל הימין אלא רק של הזרם הפשיסטי שבו (כן, נחמה, להרביץ לאחרים כי הם לא חושבים כמוך זה בהחלט מזכיר תקופות אפלות), אלו שחושבים שהחמאס הם חבורה של לוחמי חופש לא מייצגים את כל השמאל אלא רק את אלו שצריכים רענון של עולם המושגים שלהם, ואותם יהודים ששמחים על מות ילדים פלסטינים או ערבים ששמחים על מותם של חיילי צה"ל לא מייצגים את כל המגזר שלהם. כל אחד מייצג קודם כל את עצמו ואין לי כוונה לקחת אחריות על כל גועל הנפש הזה שהולך פה.

ולסיום: כואב לי על כולם. כואב לי על חיילים שנהרגים. כואב לי על אזרחים שנהרגים. כואב לי על תושבי הדרום שצריכים לחיות בין אזעקה לאזעקה. כואב לי גם על פלסטינים בלתי מעורבים שנהרגים או שמאבדים את משפחתם וביתם (כן, גם אם אין בררה, עדיין כואב לי). לא, אני עדיין לא מתכוון להגר לעזה, זה שאני בשמאל לא אומר שאני מזוכיסט.

ורק שייגמר כבר.