לאחר שסיפרתי בציניות את מגילת אסתר, הגיע הזמן לעשות אותו דבר לסיפור ההגדה, תיהנו:

לפני המון המון שנים, הייתה לה ארץ ושמה מצרים. ובמצרים שכנו יהודים מכל סוג וסוג. פרעה, מייסד האנטישמיות, החליט שאי אפשר לתת לכל אותם יהודונים קטנים ומעצבנים להסתובב חופשי. הוא נועד עם יועציו, ולבסוף הם הגיעו להחלטה שעל מנת לדפוק את היהודים ואת שאר העם בו זמנית, עליהם פשוט להפוך מהיהודים כוח עבודה במקום המצרים. היהודים כמובן לא ממש התכוונו לוותר על זכויותיהם לעבוד כסוחרים תחמנים ויקרנים, אבל פרעה גם לא התכוון לשאול אותם, וכפה עליהם לעשות את זה ובני ישראל הפכו לעבדים. אחרי כמה זמן הוא החליט שהגברים היהודים מיותרים בשבילו, כי הם מפריעים לו להתחיל עם הבנות היהודיות שנראו לא רע. לכן ציווה פרעה להטביע כל תינוק זכר שיוולד, בל יהפוך לגברבר חסון שייקח לפרעה את כל הבנות.

הייתה אמא אחת שממש לא התכוונה להטביע את התינוק שלה, ולכן היא שמה אותו בתיבת גומא קטנה ושמה אותו על היאור, שייסחף לו עם הזרם ויחתור למקום שבו יהיה מאושר.

אך אבוי, האם לא ידעה שאת אותם שיעורי חתירה אליהם שלחה את תינוקה, לא לקח התינוק, ובמקום זה סחר בסמים עם המעבידים המצריים. אך זה היה מאוחר מדיי: התינוק נסחף בזרם היאור.

"איזה באסה..." חשב לעצמו התינוק הקטן.

אחרי שעתיים של היסחפות, הגיעה התיבה לארמונו של פרעה. שם בת פרעה לקחה את התינוק, ובגלל שמשתה אותו מן המים קראה לו משה.

פרעה פחד מן הילד הקטן, שרבים זיהו אותו כסוחר הסמים היהודי. פרעה ידע שילד כזה צריך להיות פיקח במיוחד, ועל מנת לבדוק האם הוא באמת סוחר הסמים, ושם אותו מול שני כדים: האחד מלא זהב והשני מלא בגחלים לוהטות.

משה כמובן לא נמשך אף לרגע לזהב, כי היה לו בחיתולו הרבה מזה. לכן הוא החליט לבדוק מה יקרה אם ישים את הגחל הלוהט בפיו עם הג'וינט. הדבר סימם לו את הצורה כהוגן, והוא לא שם לב שלשונו נכוותה, ולכן הוא התחיל לגמגם. פרעה מצידו החליט שהתינוק הזה יותר מדיי אהבל בשביל להיות סוחר הסמים היהודי.

אחרי כמה שנים גדל סוחר הסמים הקטן והמגמגם. יום אחד, כשיצא לשטח, וראה שאחד המעבידים המצריים מכה את אחד העבדים היהודיים. משה מיד ניגש למצרי.

"שמע, אחי," אמר משה, "כדאי לך לנסות קצת מריחואנה, זה ירגיע אותך."

"אתה אל תגיד לי להירגע!" אמר המעביד ודחף את משה.

"לך לקיבינימט!" אמר משה, ובעצבנות שהייתה לו בגלל הסמים הוא דחף את המעביד המצרי ואיכשהו הצליח להרוג אותו.

משה לא היה אהבל כמו שחשבו שהוא, והוא מייד ברח בשביל שלא יואשם בסחר בסמים וברצח. אחרי כמה ימים הוא הגיע למדיין, שם התחתן עם ציפורה שנהגה לסחור יחד איתו בסמים, ובשביל שאביה של ציפורה, יתרו, לא יחשוד, הוא גם רעה את עדר הכבשים שלו.

יום אחד, כשמשה רעה את העדר, הוא עקב אחרי כבשה שברחה, ואחרי כמה זמן הוא הגיע למערה. ובתוכה הוא ראה סנה שבער, אך לא נאכל.

"קול..." אמר לעצמו משה.

"משה! אלוהים מדבר אליך!" אמר השיח לפתע.

"פאק, ידעתי שאסור לי לקחת ג'וינט לפני שאני הולך לרעות את העדר," אמר משה בבהלה.

"של נעליך מעל רגליך!" אמר אלוהים.

"אחי, אני היפי, איזה נעליים?"

"שתוק ותקשיב! אני רוצה שתשחרר את עם ישראל, על מנת שתביא אותם למקום בו יוכלו לרמות כרצונם!" אמר הקול.

לאחר שהשיחה המשיכה (על גבי שתים עשרה שעות בהן משה המליץ על מקורות ג'וינט טובים), הלך משה אל פרעה.

"מה אתה רוצה?" שאל פרעה.

"שלח את עמי!" אמר משה. "זה מה שהשיח הזה אמר לי."

"משה," אמר פרעה, "אמרתי לך שהסמים ידפקו לך את השכל יום אחד, נכון?"

"שלח את עמי, או שתסבול."

"העם שלך דווקא יסבול!" אמר פרעה, "עבודה כפולה לכולם!"

משה שחטף על כך מכות קשות מעמו, אשר גרמו לכאבים כה חזקים ששום סם שבעולם לא יכול לשכך, לא נשאר חייב והוא נתן את עשר מכות מצרים:

דם - כל הבנות שרחצו ביאור קיבלו לפתע מחזור וכך הן דיממו להן בכל המים.

צפרדעים - כל הצפרדעים שהיו ביאור ברחו מדם המחזור והחליטו להשתכן אצל המצרים.

כינים - זאת לא הייתה ממש מכה בגלל שגם ככה למצרים הייתה חרא היגיינה.

ערוב - כל מיני חיות מגעילות (או שהן היו מגעילות כי משה ראה אותן אחרי כמה שאיפות) שתקפו את המצרים.

דבר - כל החיות מתו, לכאורה מדבר. בתכלס זה היה כי משה החליף להן את החציר בגראס.

שחין - משה הפעם החליט לעזוב את הסמים ולשים לכל המצרים אבקת גירוד בבגדים.

ברד - גם לאלוהים התחשק להתעלל במצרים.

ארבה - הרבה ארבה שמע על הגראס והגיע.

חושך - היה ליקוי חמה.

מכת בכורות - כל הבכורים מתו.

לאחר שפרעה איבד את בנו יחידו, הוא החליט לשחרר את בני ישראל. חמש דקות אחרי שבני ישראל יצאו (עם בצק שלא הספיק להחמיץ ולכן רבים מהם קיבלו קלקול קיבה ועצירות) התחרט פרעה והחליט לרדוף אחריהם.

פרעה מצא את בני ישראל ליד ים סוף, והוא פתח בשעטה אדירה אליהם עם כל צבאו. משה לא נשאר חייב והצליח לחצות את הים, ובני ישראל עברו בתוכו. ברגע שבני ישראל סיימו לחצות את הים, סגר משה את הים על המצרים. מכיוון שלא היה להם ביטוח, לא רק שהם מתו, אלא גם כל הציוד הלך פייפן.

ואז משה, שלא הפסיק לקחת סמים, הוביל את ישראל ארבעים שנה במדבר בדרכים הכי מפגרות שאפשר.

חג שמח.