היום ראיתי את תשדירי הבחירות.

מה אגיד ומה אומר? שעמום טוטאלי. זלזול באינטילגנציה. יצירתיות שאפילו אריאל שרון בקומה יכול מעבר לה.

אז הנה מה שיש לי לומר (לא בהכרח מצחיק, אבל שווה לקרוא):

ישראל ביתנו

ליברמן עם שתי סיסמאות ענק: "אין נאמנות - אין אזרחות", כלומר שבקרוב מי שייתפס ללא דיוקן של ביבי מעל האח, או עם סטיקרים של "שלום עכשיו" או שלחלופין הוא ערבי - תישלל אזרחותו לאלתר ללא משפט. השנייה היא "רק ליברמן מבין ערבית". על מי אתה עובד? עברית אתה בקושי יודע.

קדימה

נראה לי שפספתי למה כדאי להצביע ללבני. כל מה שראיתי שם זה למה לא להצביע לביבי. לא שאני יכול להאשים אותם שהם תוקפים את ביבי, אבל נשאלת השאלה: למה כשאתם עושים את זה, אז זה בסדר, אבל כשביבי עושה את זה לכם, אז זה שוביניסטי? ד"א - בואו נודה באמת: הקטע של הפמיניזם בתשדירים שלכם, פשוט לא עובד. ועוד הערה: גם אם היא הייתה גבר לא הייתי בוחר בה. את הסמרטוטים אני משאיר בדלי.

ליכוד

משהו על זה שביבי הציל את הביטחון ואת הכלכלה. אה?! אני דיי משוכנע שבשנים שבהן היית ראש ממשלה ושר אוצר הייתי בארץ. לא נעים להגיד את זה, אבל אפילו אולמרט ושרי האוצר שלו הירשזון ובר-און עשו עבודה טובה יותר ממך בענייני כלכלה. בואו גם נזכור שבוש נקט במדיניות כלכלית דיי דומה, ואיפה העולם עכשיו הודות לזה? אל תקצץ לי את המסים, תקצץ בפיטורין. לסיכום: אידיוט.

העבודה

טייח חאפר ופחח עוד יותר חאפר מספרים מה אומר המקצוע שלהם: כלפי חוץ הכל אחלה, אבל בתכל'ס הכל פקקטע. ואז הם אומרים שבגלל שברק הוא איש אמיתי, טייח או פחח הוא לא יהיה. ואז יש את הסיסמא "מסתכל לאמת בעיניים". אצטט את עצמי מהביקורת על ביבי: אה?! הבאת כל כך הרבה תקווה ב-99' שתעשה שינוי. מה יצא לנו מזה? נאדה. יורשה לי לומר: אידיוט. ובטחוניסט. ושקרן. בקיצור לא הבחירה הראשונה שלי.

עלה ירוק

גיל קופטש בחוות סוסים, מראה לנו את הסוסים שעתידים להיות השרים שלנו (עשית את התשדיר אחרי שעישנת קצת?), אומר כמה הם גרועים, ואז אומר "אני רק זה שמנקה את האורוות". אהה. אם הקנביס בארץ יהיה חוקי, לא רק שספק בלבי אם תנקה את האורוות של הכנסת, אני בספק אפילו אם תגיע בזמן לישיבת הממשלה.

בוגרי עלה ירוק עם ניצולי השואה

כשבוגר עלה ירוק אומר נתונים סטטיסטיים על ניצולי השואה וכמה שצריך לעזור להם, אני מאמין לו. כשניצול שואה מדבר על מיליון מעשני קנביס בארץ ושצריך להפוך אותו לחוקי, אני מפספס את הסיבה. איך ממה שאמרת עכשיו משתמע שהקנביס צריך להיות חוקי?! זה כמו שאני אגיד "בישראל יש מיליון וחצי ילדים. לכן, יש להפוך את טויס אר אס לפטור ממס". ובקשר לסיסמתכם "הבחירה המוסרית היא בוגרי עלה ירוק עם ניצולי השואה" - נחמד, אבל למה יותר מוסרי לבחור בכם מאשר במפלגה שרוצה לדאוג לכולם? ושאלה קטנה לסיום: מה זה בדיוק "בוגרי עלה ירוק"? יש בעלה ירוק איזשהו גיל מקסימלי שאחריו אתה נחשב ל"בוגר" ונזרק החוצה? אולי כדאי לאמץ את זה למפלגת הגמלאים...

הגמלאים

גדעון רייכר ואלברט כהן מדברים על מצבם של הגמלאים בארץ, ואז אומרים שצריך גמלאים בממשלה. הכל טוב ויפה, עד שעוד פעם רואים את רפי איתן ובניזרי ב"נבחרת" הגמלאים. אנחנו מספיק טיפשים לבחור בביבי עוד פעם, אבל זאת לא סיבה לחשוב שגם באיתן נבחר פעם שנייה. את האתנחתא הקומית שלכם לכנסת נתתם, אתם יכולים לחזור הביתה.

צבר - צעירי ישראל

ישנם שני קטעים: באחד מזכירים לחיילים, הסטודנטים והזוגות הצעירים שהמדינה לא שמה עליהם, ובשני רואים איך חבורה של נושאי אלונקה עם חייל פצוע הופכים לבחור ישיבה, ערבי, נער גבעות ופציפיסט שנוטשים את החייל המסכן בשטח. לזכותם ייאמר כי הם גם פורסים סוג של מצע. רק שאלה אחת: את מי בדיוק אתם מציעים לנו?

התנועה הירוקה-מימד

רואים איזה רב נואם על כך שאם בוגש דן מתים אנשים מזיהום אוויר זאת לא מדינה יהודית. הלכתי ובדקתי בתנ"ך, ולא שמתי לב לכך שזיהום אוויר זה משהו שנוגד באופן בוטה מאוד את היהדות. וסתם שאלה: אם אלה היו ערבים שמתים מהזיהום, זה מסתדר עם מדינה יהודית?

בל"ד ורע"ם-תע"ל

הייתי כותב עליהם, אבל משום מה הם החליטו שפנייה לקהל היהודי בשביל להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה זה לא משהו שמביא תועלת, ולכן אין לי מושג מה אמרו בתשדירים שלהם. מה שכן, לא קשה להבין שהם תוקפים את ליברמן, ביבי ולבני. רק על זה אני מחוייב להצדיע להם.

כוח הכסף

מפלגה שמבטיחה להוציא את השלטון מהידיים של הבנקים המסחריים. אין שום רעיון סביבתי, חינוכי, פוליטי, כלכלי או חברתי. עכשיו תזכירו לי למה צריך להצביע לכם.

חד"ש

לא אתייחס עקב העובדה שאני מצביע להם ואני לא בדיוק אובייקטיבי. נ.ב. דב חנין לשלטון!

דע"ם

מפלגה ערבי חברתית, או משהו כזה. רואים איך התנועה הזאת שינתה את חייהם של אזרחים רבים, ומציעים לנו להצביע להם, להכניס אותם לכנסת ולשנות את חייהם של עוד אזרחים רבים. הקמפיין המעניין היחידי שם.

מפלגת הנכים

קצת סאטירה מעולם לא הזיקה לתשדירים: רואים בחור נכה נאבק על מנת להיכנס לבניין עם דלתות אוטומטיות שלא נפתחות לאותו נכה, וכשהוא מצליח סוף-סוף להיכנס, הוא מגלה לחרדתו שהדרך היחידה להגיע לקומה למעלה היא במדרגות. ועכשיו רק שאלה אחת: הדלתות האוטומטיות שקופות והמדרגות נמצאות ישר מולן. זה שהאיש נכה אומר שהוא גם עיוור או אידיוט?

הבית היהודי

בהתחלה אורי אורבך מספר לנו על איך אנשי הימין התאכזבו כל פעם שהם בחרו ליכוד. בתשדיר הבא הוא מספר לנו שדתיים נורמאליים צריכים להצביע למפלגה דתית (נורמאלית, כמובן). אה, אורבך, שאלה: מה זה דתי נורמאלי, ואיזה פסיכיאטר אבחן אותו ככזה? כי עובדיה לא נחשב לנורמאלי. טוב, אולי בגלל זה הוא מצביע ש"ס.

ש"ס

עם הסיסמא הגאונית "לבני לא מחלקת אוכל לילדים. את ירושלים היא תחלק". אלי ישי עושה חיקוי של אלי פיניש כשהוא עומד על הרי ירושלים ומזהיר אותנו מתרחישי חלוקת ירושלים והתנתקות נוספת, וגם מספר לנו שהשטחים האלו שייכים לעם ישראל. איפה זה כתוב שזה שלנו? בתנ"ך? על חוק ההתיישנות שמעת?

הירוקים

שני דגים נותנים משחקי מילים גרועים למדיי על מצב הים (לדוגמא: רואים דג מת צף כלפי מעלה. דג א': מה זה?" דג ב': "אלו הקולות הצפים". שמישהו ישים פה סטגדוש.), ואז בני אדם מבטיחים לנו להפוך את ישראל לנקייה יותר, ברגע שהמשרד להגנת הסביבה יהיה שלהם. מישהו מוכן להסביר למפלגות הקטנות האלו שלא משתלם לתת את הקול למפלגה שמתעסקת בתחום אחד בלבד?

ישראל חזקה

מבטיחים לנו להילחם בפשיעה ובפשע המאורגן, כמו עוד מפלגה, דיי מיותרת ששכחתי את שמה. מישהו מוכן להגיד שניצור פה משטרה עם ביצים ולגמור עניין? כי אגב, אני אשמח אם היא לא רק תטפל במקרים של אלימות נגד קשישים וילדים, אלא שגם יתפסו את זה שכייס אותי וגנב לי את הפלאפון, ולא יגידו לי שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור (אגב, מה זה חוסר עניין לציבור? אני חלק מהציבור וזה מאוד מעניין אותי. אז יש עניין לציבור, לא?).

מרצ

לבחירות האלו הצטרפו שלושה עיתונאים בולטים: גדעון רייכר (הגמלאים), אורי אורבך (הבית היהודי) וניצן הורוביץ (מרצ). מרצ, בניגוד לשתי המפלגות האחרות שאימצו עיתונאים, לא משתמשת ברכש הזה, על אף היותו האקטיביסט ביותר מבין השלושה. במקום זאת אנו מקבלים נתונים על פינלנד וריאיונות עם צעירים שמתפשרים, ומודיעים לנו שבמרצ "לא מתפשרים". כלומר, חוץ מחיים "ג'ומס" אורון, שנוטה להתפשר על עמדותיו. או לשנות אותן. תמצאו איזשהו מונח באמצע ותתפשרו.

יהדות התורה

גם מדיניות רווחה כמו של ש"ס. רק של אשכנזים.

ברית עולם

עם האותיות "פי". פיייייי, איזה תשדיר לא מושקע. חצי מהאנשים שם מגמגמים ושוכחים את המילים. שמעתם על המונח "טייק" או "קאט" או "מצלמים מחדש"? ואגב, למה הערבייה מדברת עברית? איזה מן דו קיום זה? אה, זה כי ליברמן החליט שגם מי שמדבר ערבית הוא לא נאמן? בסדר, אז סליחה.

ותזכרו את זה בקלפי!

אחרי הרבה זמן בלי התעסקות בבחירות, הגעתי למסקנה שצריך לנצל את הזמן שעוד נותר לעסוק בהן. והפעם: ריאיונות אישיים עם בנימין נתניהו, ציפי לבני, אהוד ברק, חיים אורון, אביגדור ליברמן ואלי ישי. בבקשה:

בנימין "ביבי" נתניהו

כתב: שלום מר נתניהו.

נתניהו: ערב טוב.

כתב: מר נתניהו, אתה באת עם הסיסמא "כשהתותחים רועמים - אנחנו מאוחדים". האם באמת אתה יכול לשכוח מלבקר את ברק ולבני בזמן מלחמה, או שמא זה היה תכסיס שיווקי?

נתניהו: לא זה ולא זה. פשוט אין לי זמן לתת להם ביקורת כשאני מנסה לנהל את המלחמה.

כתב: תסלח לי?

נתניהו: למה מי אתה חושב שניהל את המלחמה הזאת?

כתב: אהוד ברק וגבי אשכנזי, ואולי גם אהוד אולמרט.

נתניהו: אתה רוצה להגיד לי שאתה מאמין שמישהו שמעיד על עצמו שהוא לא נחמד, גולנצ'יק ושמאלני בוגד ניהלו את המלחמה הזאת?

כתב: אה... כן. בערך.

נתניהו: נראה לך?! זה הכל אני. אני ניהלתי את המלחמה הזאת, אני הסתרתי מידע מהתקשורת, אני הכנסתי לחמאס באבי-אביו!

כתב: ואיך עשית את זה מהאופוזיציה?

נתניהו: מי לעזאזל נמצא באופוזיציה? אני שר הביטחון, לא שמעת?

כתב: עם כל הכבוד, מר נתניהו, אתה לא בדיוק אהוד ברק.

נתניהו: רגע, הוא לא אישר ידיעה לתקשורת שאני מחליף אותו?

כתב: לא.

נתניהו: הבן זונה הזה! הרי סיכמנו שהוא יגיד את זה ושאני אתן לו בתמורה שלושה מנדטים!

כתב: כלומר שבשבילך חוסר הביקורת היה טריק תקשורתי זול.

נתניהו: תראה, אתה תתן לי את הכבוד הראוי, כן? אל תשכח מי היה מזכ"ל האו"ם, חתן פרס נובל לספרות, המוציא להורג של אייכמן, זה שהפציץ את הבונקר של היטלר, וזה שהגה את אמנת ז'נבה.

כתב: מי זה היה באמת?

נתניהו: אל תשכח מי היה ראש ממשלת ישראל, נשיא ארצות הברית, מלך בריטניה ומישהו שניסה להשתלט על כל הבלאגן הזה שיש במקסיקו, ונקרא ראש ממשלה.

כתב: מישהו עם המון אזרחויות שעדיין לא נולד?

נתניהו: מה זה משנה? בכל מקרה אני ב-11 בפברואר מקים קואליציה בראשותי.

כתב: תמיד טוב לשמוע ממך את האמת, מר נתניהו.

ציפורה "ציפי" לבני

כתב: ערב טוב גברת לבני.

לבני: ערב טוב.

כתב: גברת לבני, אין ספק שיש לך הרבה מאוד תומכים בגלל העובדה שאת אישה, ושאנשים מקווים לקצת רענון בהנהגה.

לבני: תודה רבה.

כתב: אבל מלבד זה, מה עוד יש לך להציע?

לבני: נקיון כפיים.

כתב: ולאן תובילי את מדינת ישראל?

לבני: אני אלקק לאובאמה כמו שצריך, אצא בהצהרות כנגד הטרור ואעשה הרבה בשביל להחזיר את גלעד שליט.

כתב: אבל את זה אני יכול לשמוע גם מברק או נתניהו.

לבני: אה, אתה רוצה משהו מקורי?

כתב: זה יכול להיות נחמד, כן.

לבני: אני אעשה את הקדנציה שלי עד הסוף.

כתב: ועכשיו גם משהו אפשרי.

לבני: אני לא אשתין על עם ישראל מהמקפצה, כי בגלל שאני אישה זה קצת יותר מסובך בשבילי.

כתב: תעדיפי שאלות מנחות?

לבני: כן, זה יהיה נחמד.

כתב: מה דעתך באשר ליציאה מהשטחים הכבושים ביהודה ושומרון?

לבני: ראה, מחד ההישארות שם מנוגדת לדין הבינלאומי הומאניטרי וגם יוצרת התנגדות של הפלסטינים ושל שמאלנים למיניהם למדינת ישראל. מאידך לך תדע מה קורה כשאתה משאיר חבורה של פלסטינים ממורמרים בלי השגחה צבאית.

כתב: אז את תצאי משם או לא?

לבני: אני לא יכולה לענות לך על זה ברגע.

כתב: אז מתי תעני לי?

לבני: יש לי רעיון: אני אעשה את הקדנציה שלי כראש ממשלה, ואחרי שאני אראה דברים משם שלא רואים מכאן, אני אתן לך תשובה.

כתב: דהיינו אף פעם.

אהוד "לא נחמד" ברק

כתב: ערב טוב מר ברק.

ברק: ערב טוב.

כתב: מה שלומך?

ברק: לא טוב. מנהיג.

כתב: רציתי באמת לשאול אותך על קמפיין ה"לא נחמד, סחבק, טרנדי, גבוה, נורמאלי, הגיוני, בעל סיכויים להיכנס לממשלה. מנהיג". האם אתה באמת חושב שזה מה שיביא בוחרים?

ברק: לא. בגלל זה יצאתי בקמפיין חדש.

כתב: איזה קמפיין?

ברק: "נותן לחמאס בראש. ומנהיג".

כתב: באמת אי אפשר להתעלם מהעובדה שאתה כמעט מכפיל את מספר המנדטים שלך מלפני מבצע עופרת יצוקה.

ברק: לא שותק. מנהיג.

כתב: אין ספק שבכל מובן שהוא אתה לא שותק. כמו שאתה יודע, למרות הסיכויים הנמוכים מאוד שלך להיכנס לממשלה, אתה עדיין חושב שאתה תהיה ראש הממשלה הבא.

ברק: אם יש מישהו שמאיים עליי בעסק הזה זו ציפי לבני.

כתב: הסקרים דווקא מראים שביבי מנצח.

ברק: את ביבי ניצחתי פעם אחת וקרעתי לו את הצורה. לדעתך אני לא יכול לעשות את זה פעם שנייה?

כתב: האמת היא שלא. לא ממש.

ברק: תקשיב לי, מותק, אני לא סחבק, ואם אתה לא תראה גישה קצת יותר אוהדת אני אראה לך לאן אני יכול להנהיג את האגרוף שלי.

כתב: בעניין זה. האם חוץ מהאגרוף שלך ואסופה של כמה מטומטמים, אתה מסוגל להנהיג משהו?

ברק: מה שעשיתי בתור ראש ממשלה לא הספיק לך?

כתב: להנהיג את המדינה לאבדון גם ביבי יכול.

ברק: כשאתה צודק אתה צודק.

אביגדור "איווט" ליברמן

כתב: ערב טוב מר ליברמן.

ליברמן: ערב טוב. לפני שאני עונה לך אני צריך לדעת באיזה אור אתה תציג אותי.

כתב: אתה לא מוכן להתראיין לכתבים שמציגים אותך באור שלילי?

ליברמן: זה אני מוכן. אבל אחר כך הם נעלמים ומוצאים אותם במחנות עבודה בסיביר.

כתב: זאת באמת האג'נדה שלך, שבאה לידי ביטוי בקמפיין "אין נאמנות - אין אזרחות". מה אתה מבטא כחוסר נאמנות?

ליברמן: ערבים, שמאלנים, אנשים שעוברים לגור בחו"ל וחברי הליכוד.

כתב: חברי הליכוד לא נאמנים למדינה?

ליברמן: לא קשור. אם הם לא יהיו בשטח אני אקח את כל המנדטים שלהם.

כתב: יש מי שמציג אותך כפשיסט שמסכן את הדמוקרטיה.

ליברמן: עכשיו מציגים אותי ככה. כשאני אהיה ראש ממשלה אני אדאג שיציגו אותי כגואל ישראל, ומי שחושב אחרת ימצא את עצמו בקהילה היהודית של פולין.

כתב: מה קרה למחנות העבודה בסיביר?

ליברמן: אתה משווה מחנות עבודה בסיביר לזקנות פולניות ממורמרות? מחנות העבודה זה לעבריינים קלים.

כתב: ומה באשר לחקירה שמתנהלת כנגדך, לפיה לא תוכל להיות שר ביטחון, שר לביטחון פנים או שר המשפטים?

ליברמן: כשאני אהיה ראש ממשלה מי שינסה לחקור נבחרי ציבור ימצא את עצמו בהופעה משולבת של סי היימן ורוני סופרסטאר.

כתב: ומה עם איזו מילה לסיום?

ליברמן: תיהנו מהבחירות כל עוד ניתן. כשאני אהיה ראש ממשלה יהיה רק פתקים עם "ל".

חיים "ג'ומס" אורון

כתב: ערב טוב מר אורון.

אורון: ערב טוב.

כתב: מר אורון. בהתחלה היית אוהד של המלחמה ולאחר מכן היית בין הראשונים לקרוא להפסקת אש ללא תנאים. האם דבר זה מראה על חוסר יציבות?

אורון: ראה, היחס שלך עם ערבים לא יכול להיות כל יום אותו דבר: פעם אתה אוכל חומוס שהם מכינים לך, ויום אחרי זה אתה מגלה שהם משתינים לך לחומוס.

כתב: אתה יודע שהם לא באמת משתינים לחומוס?

אורון: מה אתה אומר? אז איך אומרים, הערבים הם חברינו!

כתב: כלומר עד עכשיו טענת שערבים הם סכנה קיומית, כמו שטוען ליברמן?

אורון: לא סכנה קיומית. בסך הכל סכנה בקנה מידה עולמי.

כתב: וזה רק בגלל שחשבת שהם משתינים לך בחומוס?

אורון: היי, זה מגעיל וזה מביא מחלות. זה בקלות יכול להגיע לידי מגיפה בקנה מידה עולמי.

כתב: אבל עכשיו אתה חושב שהם בסדר.

אורון: בסדר? הם אחינו! אני רק אודיע לניצן הורוביץ, אליה ששון וצבי רשף שהם בחוץ ושבמקומם אנחנו מכניסים עזמי בשארה ועוד שני ערבים.

כתב: שלושת האנשים שהזכרת הם לא במקרה הנציגים של התנועה החדשה?

אורון: אנחנו צריכים את השמאלניים האלו? למה לדעתך ליברמן כל כך מצליח?

כתב: מאותן סיבות שהיטלר הצליח?

אליהו "אלי" ישי

כתב: ערב טוב מר ישי.

ישי: ערב טוב בעזרת ה'.

כתב: תראה, חשבנו לראיין אותך באשר לדעותיך, אבל אותן אנחנו יודעים והן לא מתשנות הרבה מבחירות לבחירות. לכן אני רוצה לשאול אותך באשר לקמפיין הבחירות שלך ושל ש"ס, ולגבי כמה התבטאויות שלך.

ישי: בעזרת ה'.

כתב: דבר ראשון: לקחתם את הסיסמא של ברק אובאמה, "כן, אנחנו יכולים", הוספתם לזה "ב"ה" וזו הייתה סיסמת הבחירות שלכם. זה לא נראה לכם חוצפה?

ישי: לא. הראינו שאנחנו יכולים לגנוב סיסמא באנגלית, לתרגם אותה לעברית, ולמרות שבשפה הזאת זה נשמע כמו איזו יציאה גרועה של קופירייטר עייף, ועדיין לקבל את אותו מספר מנדטים כמו תמיד.

כתב: בסדר. כמו כן אני מוכרח לשאול על ההבטחה החוזרת שלכם שלמי שיצביע לש"ס יישמר מקום בגן-עדן.

ישי: זה לא לציטוט, אך המלאכים בגן-עדן דיי חזרו בהם מההבטחה הזאת, ולכן כרגע ההצעה תקפה רק לגבי מי שיצביע ש"ס ויחזור בתשובה ויחרים הומואים וערבים. אבל שוב, זה לא לציטוט.

כתב: באמת רציתי לשאול אותך באשר להתבטאויות שלך כנגד הקהילה ההומוסקסואלית.

ישי: באמת, אפילו המנהיג של הגויים, האפיפיור, אמר שהוא אוסר על קיום יחסי מין הומוסקסואליים.

כתב: בוא נעזוב את האפיפיור בצד. הוא בתול והוא יישאר בתול כל החיים והוא קצת מקנא. מה איתך? מאיפה נובעת ההתנגדות הזאת?

ישי: מהרצון לקבל תמיכה מהקהילה ההומופובית.

ותזכרו את זה בקלפי!

הנשיא ה-40 של ארה"ב, רונלד רייגן, התחיל במסורת לפיה הנשיא היוצא משאיר מכתב לנשיא הנכנס. ג'ורג' ווקר בוש הבן כיבד את המסורת (אם יש משהו שלא תוציאו מבוש זה מסורת) וכתב מכתב "מה-43 ל-44", דהיינו לברק חוסיין אובאמה הבן (הערה קטנה: הנשיא היוצא הוא ג'ורג' בוש הבן. הנשיא הנכנס הוא ברק חוסיין אובאמה הבן וסגנו הוא ג'ו ביידן הבן. תחילתה של מגמה?). בעיתונות פורסם שכרגע תוכן המכתב חסוי.

למרבה המזל המציא האדם את הפיקציה על מנת לדעת יותר על דברים חסויים. לדוגמא, כאשר התשובה לשאלה "כיצד העולם נוצר" עוד הייתה בגדר חסוי, השתמש האדם בפיקציה הנמכרת ביותר בעולם: התנ"ך.

אני לעומת זאת, אשתמש בפיקציה על מנת לחשוף את תוכן המכתב של בוש:

מה-43 ל-44.

44 זה המספר שבא אחרי 43, נכון? לדעתי אבא שלי ודיק צ'ייני עבדו עליי, אבל אני אצטרך לסמוך עליהם.

כשביל קלינטון כתב לי את מה-42 ל-43 (איזה דביל...), הוא נתן לי עצות שהתבססו על נסיונו אך ביקש ממני טובה אחת לסיום: אל תהיה טוב מדיי. לפחות בסוף תעשה איזו פאדיחה קטנה שיזכרו לך לנצח. אי אפשר שתמיד יזכרו את קלינטון ומוניקה לוינסקי.

אני החלטתי להיענות לבקשתו, למרות שהוא הדיח את אבי מהנשיאות, ואפילו עשיתי מעבר לבקשתו: עשיתי פאדיחות לאורך כל הקדנציה. ולא פאדיחות קטנות, אלא פאדיחות הרות גורל שישפיעו גם על הקדנציה שלך.

לכן, אני מבקש ממך: אל תהיה טוב. לפחות לא טוב מדיי. האומה האמריקנית תוכל לחכות בין 4 ל-8 שנים לנשיא הבא שלה, שבעזרת ה' יהיה רפובליקני. מהנשיא הבא אני אוכל לראות מגמה של שיפור בנשיאים בלי לאכול לעצמי ת'לב. בבקשה, הקרב את האומה האמריקנית כדי שלא אצטרך לאכול לעצמי את הלב. נראה לי שזה ממש לא טעים.

אם אתה מחפש אותי, אני עדיין גר אצל אבא שלי.

על החתום,

ג'ורג' ווקר בוש הבן.

כמה טוב שכבר מזמן לא מקשיבים לבוש.