גם אני וגם צה"ל מטומטמים. אני? אני מטומטם כי לקח לי שנה וחצי (כן, כן, מיום רביעי זו שנה וחצי, צעיר שכמוני) להבין מה הופך את צה"ל לכזה דפוק. ולמה צה"ל כזה דפוק? כי המנהלים שלו חיים בלה-לה-לנד, ואני לא מדבר על תוכניות הטלוויזיה.

למה אני מתכוון, אתם בטח שואלים. הרשו לי להסביר: היום גם הסוציאליסטים יודעים שאדם צריך תמריץ על מנת לעבוד טוב יותר. הקפיטליסטים בעד לתת כסף (אבל שלא ייצא מהכיס של בעלי ההון, בבקשה), הסוציאליסטים בעד תמריצים וצ'ופרים אחרים. אבל בצה"ל הולכים על קומוניזם טוטאלי ומפגר: כולם מקבלים אותו דבר, אלא אם הם עלו בהיררכיה.

כשמדובר במקום עבודה בו האנשים אוהבים את מה שהם עושים, זה לא כל כך גרוע: האדם אוהב את מה שהוא עושה והוא יעבוד טוב בכל מקרה. אבל מה קורה בצה"ל, בו רוב החיילים ממלאים טבלת ייאוש וסופרים את הזמן שנותר להם בממלכת האיגיון? ניחשתם נכון: הם יתחילו לעגל פינות.

הרי מה שקורה בשטח: חייל אחד מעגל פינות היכן שניתן, דואג שהוא יתחמק מעונש במידה ויעלו על כך שהעבודה לא בוצעה בדרך המוצלחת ביותר, באמצעות סיום העבודה מוקדם יש לו יותר זמן פנוי, ובסה"כ הוא נהנה מהחיים. חייל אחר משקיע, קורע את התחת, יש לו פחות זמן פנוי כי הוא עובד עד מאוחר, לפעמים הוא מאחר לצאת הביתה, לפעמים הוא ישן פחות, ובסופו של דבר הוא מקבל מהמערכת בדיוק אותו דבר שמקבל החייל המחפף. אה, סליחה, אם החייל יקרע מספיק את התחת, הוא יקבל תעודה מעוצבת בצורה גרועה להפליא, שכתוב עליה "תעודת הצטיינות". לא משהו שאי אפשר להכין בבית (אצלנו מפקד היחידה אפילו לא טורח לחתום על התעודות). אבל היי, לפחות היא ממוסגרת!

או במילים אחרות: זה ממש אבל ממש לא משתלם להיות חייל טוב יותר. רק אם המפקדים שלך ממש טובים ומבינים איך השיטה אמורה לעבוד, הם ייתנו צ'ופר כלשהו כמו יציאה הביתה מוקדם או משהו אחר בסגנון. אבל רוב המפקדים, כאנשים שברגע של טמטום החליטו לחתום קבע (שתי נגדות אצלנו מתחרטות על הרגע שבו חתמו), טיפשים לחלוטין ועיוורים לסיטואציה.

ומה זה יוצר? החיילים נוטים לעגל פינות, כי מה ייצא להם מהשקעה? בדיוק, תעודה מכוערת במסגרת עץ יבשושית. החיילים שכן ישקיעו הם: לוחמים, אנשים בתפקיד שהם ממש רצו (מודיעין, עתודה וכו'), אנשים בתפקיד מעניין/כיפי (מש"ק חינוך, כתב בגל"צ/במחנה וכו') וחבורת מטומטמים (שאני ביניהם) שניחנו במוסר עבודה גבוה מדיי ובלתי ניתן לכיפוף או לשבירה.

אז אם אתם שואלים את עצמכם למה הפקידה שאתם זקוקים לה מתנהגת כמו מטומטמת, זה לא בהכרח כי היא מטומטמת, היא פשוט הבינה את השיטה: כל עוד לא תתרשל עד כדי כך שזה יביא לתלונה נגדך, אין לך סיבה להשקיע או להגדיל ראש. אם אתם תוהים למה צה"ל לא יעיל בשיט, זה כי החיילים מבינים את השיטה (וגם כי יש יותר מדיי חיילים על אותו תפקיד). המפקדים לא מבינים את השיטה, ומי שמבין לא ממש טורח לעשות איתה משהו.

ולפני שתבואו אליי עם הטיעון שזה פועל ככה בכל צבאות העולם ועובדה שהם פועלים יפה: בצבאות אחרים נמצאים שם רק אנשים שרוצים להיות שם, לא כאלו שרוצים לסיים תקופת זמן ולעוף משם, מצדם לקיבינימט. כשרוצים להיות במקום כלשהו, באורח פלא, התפוקה עולה פלאים.

שבת שלום לכם.

נ.ב. שני קטעים משעשעים מהשבוע:

הרס"פ הבריאתן שלי: "אבא שלך בא מהקוף? אמא שלך באה מהקוף?"

אני: "מה שבטוח זה שאתה באת מהקוף."

הלכתי לסקר שוב את המאהל בנהריה. אחד האנשים ברגע של הומור: "תגיד, אין לך בית?"

מי שמכיר אותי באופן אישי, מתפלא בכל פעם מחדש כשאני מקלל. אני מני שאתם תתפלאו פחות, כי כל מה שאתם זוכים לראות זה את נשמתי הסרקסטית להחליא (אני כזה גם במציאות, רק יותר מרוכך). אז בבקשה: כוס אומו המדינה הזו! כל כך הרבה פוטנציאל גלום בכל המחאות הללו, ובגלל איזה אנטיפת בצה"ל שלא היה לו חוט שדרה, אני לא יכול לכתוב פוסט סאטירי ונפלא בנושא. נמאס מהמדים המסריחים הללו! רק המחשבה שיש לי עוד שנה וחצי להעביר בהם גורמת לי לרצות לעבור לגור באוהל. אני יודע שאם אני אגיד את זה למישהו עם סמכות, אני באמת אעבור לגור באוהל, אבל במתחם צבאי מבודד שבו מטפלים באנשים עם יכולת לחשוב בעצמם. בקיצור - כל הזין, ולא ניכנס לתיאורים איפה ואיך הוא מתקבל.

אז נכון, יכולתי ללכת ולסקר את המאהל בנהריה, אבל אני לא יכול לעשות הרבה מעבר לזה. אם אני רק אגיד משהו בסגנון "יאללה מהפכה", "מוחים מפונקים" או כל דבר אחר שלא עולה בקנה אחד עם "טוב, צריך לקוות רק שלא יתחילו מחאות גם של פלסטינים כי אז אני אצטרך לעשות כל מיני דברים לא חיוניים שלכאורה יעזרו בטיפול בבעיה" יסבכו אותי בצרות עם מצ"ח.

כל הטקסט הזה הזכיר לי משהו: חבר שלי, שמכיר את מה שאני כותב פה ובאתר MySay (אני לא מקשר. תלחצו על הקישור ותעברו לדף הראשי, עצלנים), שאל אותי איך זה שבתפקידי הצבאי אני לא כותב בעיתון "במחנה". אז הרי הסיפור: ניסיתי. לא התקבלתי, וזה עוד לפני שהייתה לי ההזדמנות להוכיח את יכולותיי שיש לי או אין לי (תלוי בכם) בתחום הכתיבה העיתונאית. מאז, התגייסתי לצבא המתנגד להיגיון (אפשר לעשות מראשי התיבות צה"ל כל כך הרבה דברים, שזה פשוט לא נמאס), ויצא לי לקרוא גיליון או שניים של העיתון. מה אגיד ומה אומר, החלק האחרון לא רע, ומביא כל מיני מאמרים מעשירים. החלק הראשון, לעומת זאת, גורם לי להתגעגע לשיעורי היסטוריה בהם שמו קטעים מהעיתון "דר שטירמר". לא, לא כי "במחנה" הוא עיתון נאצי שקורא להשמדת ערבים או משהו, חלילה. גם לא כי יוזף גבלס היה מתגאה בעיתון הזה. נהפוך הוא: הוא היה מתבייש בו. בעיתון הנאצי היו לפחות מאמרים חריפים וקריקטורות שהעבירו את המסר. "במחנה" מביא גם הוא תעמולה, אבל כל כך יבשה ומשעממת עם תמונות כאלו משמימות, שבאמת כבר עדיף לקרוא תעמולה על זה שיהודים הם עכברושים. אני דיי בטוח שמחאת האוהלים שם מופיעה בתור "חבורת סטודנטים גנבה אוהלים מצה"ל הנפלא ומוחה באמצעותו נגד מדינתנו היהודית הנצחית והפלאית". שם הוא רצה שאני אכתוב, אתם מבינים?

אבל חזרה למחאות: פאק! אני לא יכול להגיד כלום על המחאות! ישימו אותי בחקירות של מצ"ח, שם מישהו משועמם שלא מצאו משהו טוב לעשות איתו, ישאל אותי כל מיני שאלות חסרות טעם בעליל, כשחטאי היחיד הוא רק לעשות מה שאזרח במדינה דמוקרטית נורמאלית אמור לעשות ללא חשש: להביע את דעתו באופן חופשי. אבל אני מניח שכרכוש צבאי, שחי בדמוקרטיה לא ממש נורמאלית, זכויות היסוד שלי לא ממש מעניינות מישהו.

אבל אני רוצה להציע משהו לנתניהו, שסופג את כל האש: תפסיק לשלוח לתקשורת קשקושים על האיום האיראני - זה לא באמת מעניין אף אחד. תן לי לספר לך משהו: אנשים שאיתי בצבא, ששייכים למחנה הימין ומדברים נגד "שתי מדינות לשני עמים", נגד ערבים באופן כללי וגם נגד שמאלנים - אומרים שעם שחרורם הם יחפשו מדינה שתסכים לקלוט אותם, כי המדינה הזו דפוקה מדיי בשבילם. אפילו הימין במדינה הזאת כבר לא פטריוטי כמו פעם. אז כשחצי מדינה בטוחה שצריך לפרק את המדינה ולהתחיל מחדש, באמת נראה לך שלמישהו אכפת מהפרסי עם הפצצה?

אז בקיצור, מי שרוצה לתאר לעצמו מה עמדתי בקשר לגל המחאות הפוקד את המדינה, מוזמן פשוט לקרוא את מה שנכתב בבלוג מינואר 2010 אחורנית. בהצלחה לכם בפרשון, ובהצלחה למצ"ח בהגשת כתב אישום. אם תמצאו פה הבעת עמדה פוליטית (ולא, העברת ביקורת על צה"ל זו לא הבעת עמדה פוליטית), תתקשרו.

שבת שלום.