השנה, לפחות מבחינה עברית - היא חדשה לגמריי. בתולית, חלולה, ממתינה לעיצוב ראשוני.

והנה, לאחר שנה וחודשיים - אני מוצא את עצמי במיטה, מסתכל על הקירות - מציץ בזווית העין על המחשב הנייד

תופס אותו, מושיב אותו על ברכיי כמו ילד קטן

ומקליד

י ש ר א  ב ל ו ג.

צירוף האותיות לא עלה בקצות אצבעותי כבר הרבה מאוד זמן.

רקע:

כרגע נמנע מהשם המלא.

אני בן 20 עוד מעט, התחלתי עם הבלוגים לפני כמעט 7 שנים. הייתי מאוד צעיר ומאוד תמים. בעיקר טיפש.

תקופת הילדות שלי עברה במהירות שיא. מבלי שבכלל שמתי לב היא נגמרה לה.

היא לא הייתה מוצלחת במיוחד מהרבה בחינות. הייתי ילד מאוד דיכאוני, נטול חברים, נטול חיים.

כך הכרתי את ישראבלוג - אם אין לך חברים לפחות תכתוב על זה ותשעשע את עצמך ביצירת חיים חדשים.

עסקתי בתחומי אומנות שונים אך מעולם לא הרגשתי מוכשר בצורה מיוחדת. נהגתי להתמלא קנאה ולרדוף אחר כשרונם של חבריי, למרות שמתחת לאף הכישרון שלי תמיד היה טוב יותר בעיניי. כן, גם יהירות לא הייתה חסרה לי. לכו תבינו איך יהירות הולכת עם דיכאוניות ומלאנכוליות מושלמת.

מקנא בחברים על מה שיש להם בידיים, ותמיד בטוח שמה שיש לי טוב יותר ומוצלח יותר מכל שאר האנשים שסביבי.

בתקופת התיכון ניסיתי להשתלב מאוד חברתית, וזה אפילו עבד.

צברתי לי אוסף חברים שהקיפו אותי ואני דאגתי להקיף אותם כדי שלא יברחו לי. במקום מסויים זה נתן לי ביטחון חברתי שהייתי מאוד צריך,

אך מהר מאוד זה מתמוגג והבנתי שזאת סתם בועה שיצרתי לעצמי, ואני לא באמת מוקף אלא נמצא בחברת אנשים. הם לא באמת מקיפים אותי.

וכאן מגיע הפרק החשוב מכל

נטיות מיניות.

כשאני חושב על עצמי כבעל נטיות מיניות, אני מחשיב את עצמי כדו מיני.

אין לי רעיון אחר - זה הפתרון היחידי שיש לי כשאני רוצה להיות מצד אחד נורמלי ומצד השני למצוץ בולבולים ענקיים.

כן, זה פחות או יותר הנושא שבגללו אני כנראה חוזר לכתוב,

באנונמיות חלקית

מבלי שאיש בעולמי האישי ידע שאני מפרסם דברים אלו.

כיום, אני בצבא

מתחיל הכנה לקצונה בעוד שבועיים (בפעם השניה)

סרט בטלויזיה עורר בי הרבה מאוד שאלות וכאבים אישיים, ואני מרגיש פתאום כמי שחייב להוציא, לפרוק ולשתף במקום כלשהו - בעיקר בפני אנשים.

אני לא מאמין ביומנים אישיים.

המגירות שלי עמוסות בבלגן וכתיבה לעצמי לא תעזור, אני מספיק מתוסבך עם עצמי, לפחות בכתיבה מול אנשים אולי אני אצליח לקבל ביקורות שונות...

ועד העונג הבא,

לילה מוצלח שיהיה לכם

ושנה טובה. אני צריך אותה טובה במיוחד.

וינסנט.