[= Three Point's =[

מממממממממממ.................

התחילה השנה ואפשר לומר שהיא התחילה ברגל שמאל..

אנשים נפרדים, הרבה מריבות , גירושים וכולי' וכולי'...

אז... ככה

ביום שלישי ה2.1 היה מומולדת לסבון הכוסית ולאלו'ש הסנופי :) אז מומולדת 15 ו 16 שמייחחח :)

ביום רביעי 3.1 הייתה הופעה במקיף ג' והיה פשוט בנזונה כיייףף.. ממש אבל ממש נהנתי

חמישי היה מה שהיה וביום שישי היה מה שהיה וגם ביום שבת היה מה שהיה

וביום רביעי , הייתי בבית חולים , לא הרגשתי טוב

אני לא יספר למה , אבל אני יאמר שהייתי חיוורת ופשוט הרגשתי כ"כ רע...

בזמן האחרון

גיליתי למי באמת אכפת...

למי יש לב שדואג גם לאחרים ולא נזכר אחרי ימים ,מקסימום שימצאו תירוצים יותר טובים...

 ואחר"כ אל תבואו אליי תשאלו אם זה אתם...

כי אם זה משעשיתם אז כן...

אני מצטערת שהזנחתי אנשים כמו ניקול ועוד..

ונמאס לי שהיא קוראת לו מעפן.. הוא אחד החמודים.. ואם יקרה משהו מאכפת לך!?

נראלי שאני רוצה שיקרה בנינו משהו..

ובקשר לאור(שם בדוי) אני כ"כ צריכה להתחיל לשכוח ממנו , הרי לא יקרה בנינו משהו..

כל כך הרבה רגשות , כל כך הרבה מילים, כל כך המון לרשום..

באותם שניות לא הרגשתי את הגוף , באותם שניות שהיידים לא זזו והמוח הסתובבב

באותם שניות שכמעט התעלפתי , אבל ידעתי מה היה קורה אם הייתי מתעלפת..

לא הייתי מתעוררת...

הגעתי אלייה, ופשוט אמרתי לה..

פחדתי, לא ידעתי מה לעשות, לא ידעתי מה יעשו לי..

והדמעות נוזלות, והכאב גובר, ללא יכולת לדבר להוציא מילה..

וכרגע השתחררתי,אבל אני עדיין מבקרת שם

אני עדיין בבדיקות, ותמיד עוקבים אחריי בתפקוד הבריאותי

 אני מנסה לא לגעת בסיגריות

אבל משום מה זה מושך אותי כ"כ..

ועכשיו שאני חושבת על משהו , שהיא בדקה..

אני בגלגול ה 15 (חח מכשפה שכמוני ^^) והיא אמרה לי שבקרוב אני יילך לקופת חולים או בית חולים וזה קרה..

היא אמרה שאין לי הרבה בריאות, אני לא מאמינה כמה דברים ניהים מציאותיים פתאום

ואם מדברים על משהו אחר..

אני חושבת שעשיתי את זה כי הייתי מבולבלת

בזמן האחרון המצב רוח שלי לא יציב..

כנראה שהלימודים, החברים והכל השפיע עליי..

אבל כשהוא נכנס לחדרי, לא הייתה מאושרת ממני

בהתחלה הוא בכה, וזה נדיר לראות אותו בוכה, הוא בכה רק כשאמא שלו מתה ופתאום ככה

אז הבנתי כמה אני חשובה לו, אז הבנתי כמה הוא אוהב אותי...

נראלי אני ייסע אליו בשישי,  ואני לא יילך לרמות, קצת גיוון..

וד"א יש מצב אני אולי עוברת לגור בחדרה עם אבא שלי..

למרות שאני יודעת שיהיה לי קשה להתחיל מחדש, יהיה לי קשה להפרד שוב מאנשים

אני מכירה אותם הרבה זמן וזה כבר מין משהו שקרה לי ...

אני חושבת שכבר שהייתי קטנה שנפרדתי ממנו זה שבר אותי לחתיכות

ואת זה אפחד לא יוכל להבין

את הפוסט הזה אפחד לא יקרא וממש יבין

ומה שקרה ברביעי אפחד לא יידע

יותר מדיי כבר יודעים

רק רציתי לומר שאני אוהבת אותם

והיא עלתה לי בראש

וגם היא

אני מקווה שהכל יעבור ויהיה טוב...

אני מקווה להתחיל כמו שצריך מחדש..

כי נמאס לי כבר מלהתחיל ושוב הכול אותו דבר

אני שונאת להיות בדיכאון ואני לא הולכת להיכנס לזה

החיים יפים , יש מה עוד לראות

החיים שובבים, גם הם פוגעים שצריך

ובכל התחלה יש סוף ..

ובכול סוף יש התחלה...

צריך רק לדעת איך לנצל את זה טוב ונכון

יאלה בלאגן :)

ממממ...

ובקשר אלייה אני אוהבת אותה כ"כ , רק חבל שאני לא מצליחה לומר את זה ולהקפיד על זה..

ואני לא יודעת כבר מה יהיה ..

אני חושבת שבימים האחרונים שהרגשתי שלא היה לי לאן ללכת , בעצם היה לי פשוט זה היה מעבר לפינה

אני מקווה כבר לגדול, לצמוח ולפרוח ולהכיר את העולם

אב מצד שאני אני רוצה להישאר צעירה לעד..

נמאס לי שאנשים מתים ונמאס לי לאבד אנשים

כשחושבים על זה , אפחד לא רוצה לאבד אנשים שהוא אוהב.. אבל ככה זה

ובקשר אלייה היא עשתה לי ממש טוב שהיא באה, אני כ"כ אוהבת אותה :)

צריך לדעת פשוט מתי להמשיך הלאה, ואם אנחנו לא יודעים אז להסתכן כי למרות שאמרתי שיש לי "15 גלגולים" בגלגול הזה אני  חייה ואותו אני צריכה לנצל!

מספיק לבכות על החיים, יאלה מספיק פשוט דיי

אפילו שאי אפשר לפעמים וסתם בוכים , צריך ללמוד לאט ולאט  לבד ולפעמים יחד איך להתגבר

מישהי פעם אמרה לי שאם בוכים הרבה

"במקום דמעות יתחיל לרדת לנו דם "

פאק על הכול, תאמינו לי לאבד מישהו זה הכי כואב ואם לא זכית להכירו אז יותר