הקבלן של הבניין בו אנחנו גרים כנראה חשב על "האח הגדול" בתור מודל וכדי לספק את צרכינו הלכאורה מציצנים הוא מיקם את החצר הענקית של שכנינו מתחת לחדר השינה, החדר של נולי, הסלון והמטבח. במילים אחרות בכל הבית. שכינינו היקרים הם משפחה חמה וחובבת "על האש" בדרך כלל לכל השבט. רצה הגורל והשכן הוא גם בעל חברת קייטרינג ובעל תחביבי ניסור שפצור שדרוג וגננות.
במילים אחרות הם בהחלט מנהלים את רוב חייהם מתחת לבית שלנו בחצר.
אנחנו לא משביתי שמחות ולפיכך שותקים גם במקרים של ניסור שקשוק והמהום ב10 בלילה, גם במקרים של משתאות שמחה עד חצות וגם במקרים שאנחנו מאד רעבים ונורא מתחשק לנו שיכינו גם לנו איזו צלחת מכל טוב הארץ שנפרש לנגד עינינו הכלות.
זה לא שהם לא נחמדים, הם נחמדים, חברותיים וצעקניים כמו שרק ישראלי ממוצע יכול להיות (זו לא משפחת בובליל למקרה שתהיתם אלא כמה רמות מעל).
לא כולם מסתגרים ושקטים כמונו (טוב, נולי די שובר את הדימוי הזה של שקטים ולמעשה הוא רוקד להם סטפס על הראש ומשחק בכדור שחמותי שתחייה קנתה לו אז תשכחו משקטים).אם כי לקח להם שנה עד שאמרו לנו שלום. נראה לי שעזיבת של המשפחה הקודמת שברה את ליבו של השכן כי הבעל היה בוועד הבית והיה חולק איתו מטלות כמו הכיסוח השנתי של הבוגנוויליה.
ומצד שני זה קצת מביך להגיד להם שלום כשאני תולה את הכביסה כי זה יותר מדי "שכונה" וכי זה שם אותי בעמדה מציצנית אם ארצה ואם לא. קצת חבל לי לשבור את האשליה של הפרטיות שיש להם (כנראה) בכך שאני מנופפת להם מעמדת תצפית כה אסטרטגית.
אבל היי, הם מנצלים את הגינה שלהם ואנשים שמשתמשים במה שיש להם ראויים בעיני להערצה. אנחנו בקושי משתמשים במרפסת כי היא מטונפת ואם כבר מנקים אז חבל להשקיע את האנרגיות דווקא בה. בסוף לא מנקים כלום.
אבל היי2 לשכן יש תחביבים בגיל חמישים כמו לנפנף ולנגר ובכלל הוא נראה לי כמו גבר מועיל מאד שעושה הרבה בבית.מין בוב הבנאי של גרסת הלבנט.
אבל היי3 כל משפחה מתווכחת ליד השולחן אז למה שהם יהיו שונים רק כי השולחן שלהם בחוץ?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
