סוף סוף מצאתי את השלט של הטלוויזיה. בזכות השלט הזה אני פה במחשב בעוד שנולי צופה במיכל צפיר. בייביביטר במיטבה.היא מעצבנת אותי אבל לא צריך לשלם לה
(אני אמא רעה רעה, זהו סגרנו את הפינה)
לא מצליחה להגיב לאף אחד כי אני קטר משוגע שזז ממטלה אחת לחברתה בשניה שרגלי דורכת בבית. לפחות אני מרגישה מספיק טוב במצב התפקודי שלי אבל המוח עובד שעות נוספות.
מחר טוליו חוזר מדונדון. זהו אפשר לנוח.
מכריזים שביתה: הידית של הדלת שהחליטה לצאת(כמובן שכשמיהרנו לצאת לגן), הפלורסנט במטבח מתחיל להבהב והמחשב השולחני הפסיק סופית לתפקד (!!!!!)
אני כותבת בלפטופ. לא אותו הדבר.
התרגלתי לישון באלכסון ולאחר את שעות השינה שלי.
היום ראיתי את ברקת בשוק מחנה יהודה (שם קוראים לו באראקאת, משל היה ערבי. היה לו מספיק שכל לא לתקן אותם בר-קת). הייתי שני מטרים ממנו וראיתי אותו מנסה להיות עממיקו. בכל מקרה זה נראה שהוא מאד מוערץ ומוערך שם וגם חתיך. לוותה אותו עדת ברסלבים שתקעו בשופר. עיר משוגעת ירושלים אבל השגעון הזה מצליח לשעשע אותי. ככה זה כשלא גרים שם.
אני יודעת על המועמדים של מודיעין כמה דברים: החתיך(שאומרים עליו שהוא מושחת אבל גם על האחרים אומרים) בוגד באשתו וכל העיריה מדברת על זה. גם שתי נציגות במונית שירות בירושלים, לשני יש אשה אנטיפתית. לשלישי יש שם מזרחי, לרביעי יש שם מאאאאד אשכנזי (שולדנפריי) ויש גם קשיש חביב.
אין לי מושג איך אני אמורה לבחור ככה ראש עיר. אני בקושי זוכרת איך קוראים לזה שמכהן כרגע . אני האדם הנכון להציע לו שוחד בחירות בחיי.
לפחות למועצה אני יודעת למי להצביע, יש סיעה שהיא בעד החינוך וקיבלנו מהם דבש ומטבע לעגלת הסופר. חברים, ככה עובדים איתי.
(יצאתי עגלה, מה?)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
