עכשיו אני כבר מרגישה שונה לגמרי.אבל היה חשוב לי שתראו את ההקשרים השונים.
באותו יום (יום אחרי יום בו חזרתי מאוחר בגלל העבודה) הלכתי ישר מהעבודה למסיבה להולדת הבת שעשתה חברה מאד טובה שלי וטוליו נשאר עם נולון . לחברה המאד טובה שלי יש בעל שהמילה שוביניסט היא מעודנת מאד בהשוואה למה שהוא.
המסיבה נערכה בבית כנסת והיה צורך להכין את הכיבוד וזה אומר לחתוך ארגזים שלמים של ירקות במטבח מעופש של בית כנסת.
הקדמנו במטרה לעזור והוא קידם את פנינו ב"נשים למטבח, זה המקום שלכן" או משהו בסגנון (והוא לחלוטין לא התבדח). זה לא היה נורא כי הייתי עם חברות טובות שלא היו לי הזדמנויות לפטפט איתו. לא היה אכפת לי לעזור. אבל בסוף לא הספקנו לאכול כי הערב התאחר והיינו צריכות לחזור הביתה.
הגעתי הביתה ומצאתי את נולון לא מוכן לשינה מתרוצץ מלוכלך (אם כי אחרי ארוחת ערב) בשעה 21:00 בה בדרך כלל הוא נוחר. ואז הייתי צריכה להתמודד עם העצבים של נולי וחוסר האונים של טוליו וזה היה ממש מעבר לכוחותי.
אז במצבים כאלה מרגישים קצת כושיים....