המקום של ג'וליאנה

הביקור החוזר בבלוג שלי מזכיר לי את החזרה הביתה בסופו של יום עבודה אל ערימת כלים והמון דברים שלא נעים כי הראש שלי לא פנוי לכך.

מזמן לא כתבתי פוסט ראוי לשמו  ומזמן לא הייתה לי הזדמנות להתייחד עם הבלוג שלי ולהשקיע בו את אותה ההתלהבות של פעם. אני מוצאת את עצמי הרבה יותר כותבת ומוחקת בעוד שפעם הייתי יורה את המילים בקצב מכונת ירייה (וטוליו היה מתלונן על הרעש הבלתי פוסק שהפקתי מהמקלדת).

בסך הכול החודש טוב. טוב להיות עסוקה וטוב לעשות יותר כסף ולהיות יותר יעילה אבל לכל דבר יש מחיר ואת המחיר משלם קודם כל הבלוג. על הקריאה בבלוגים אני לא מוותרת. קל יותר לוותר על הכתיבה.

ומצד שני לוותר על הכתיבה ואפילו לזמן מה זה דבר שגורם לי למצוקה. יש אדם חושב ואני אדם כותב.

היו לי כמה רצונות שהעזתי להביע אותם בפני עצמי: לקחת שיעורי יוגה . אני מרגישה ששיעורי היוגה שאקח הם סוג של פתיחת תיבת פנדורה. לגלות פתאום את כל הג'יפה שאני מכניסה לחיים שלי ועד כמה אורח החיים שלי מוטעה. ככה זה היה בפעם הקודמת שעשיתי יוגה אבל הייתי צעירה וטיפשה שיכולה לעשות את הסוויץ' ולהיות גם וגם.

הבוסית שלי היא גם מורה ליוגה והיא אחד האנשים הכי מקסימים שאני מכירה ופתאום גירד לי ודגדג לי החשק הזה וביקשתי ממנה המלצה על מורה. עכשיו הרעיון הוא להגדיר מחדש זמן לעצמי. לתחום גבולות חדשים וללכת על זה.

רצון נוסף שלי הוא לצייר מנדלות . ניסיתי לשרבט אחת קטנה לעצמי וראיתי שזה דורש ריכוז והתמקדות בפרטים הכי קטנים ובעיקר סוג של איטיות מחושבת כזאת. נשמע לי מעניין להכנס למצב הזה כי כמה שבבית אני בטטה אני לא איטית. אני זזה ממטלה למטלה עד שאני מגיעה למצב קטטוני של צריכה פסיבית של ג'אנק.

יש לי ערימה של ספרים שממתינה לי ליד המיטה. עוד לא התחלתי את גנבת הספרים ואת אשתו של הנוסע בזמן וכבר בא לי לקרוא את וינה של אווה מנסה ולגמור את לגרש את ורונה ואת תותים  וכבר מחכה לי גם סיפורים מהעריסה וזה סתם כי בא לי צ'יק ליט כזה. זאת העבודה שלי שגורמת לי לאטרף של ילד שעובד בחנות ממתקים. מזל שאני אל עובדת בחנות ממתקים או לחילופין ברולדין כי אז לא הייתי סתם שמנמנה. הייתי שמנה כזאת. עדיף ספרים.

ועם נולי גיליתי את אוליביה (אוליבה, לפי נולי) וזה נחמד כי קצת נמאס לי מסיפורים מאויירים מקסים על ארנבונים ודובונים ועכברונים . בא לי משהו קצת חריף כזה. אוליביה היא חזירונת משעשעת ושובבה. נראה לי שכתבתי עליה קצת. אני שמחה שלפחות ספרי הילדים  זה משהו שאני קוראת (ומקריאה) כל יום.

מילת החודש של נולי: בא לי ! בא לי לזוז ובא לי ללכת ובא לי לעבור. גם לי בא המון דברים . שיבואו כבר !!!!