לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

המקום של ג'וליאנה


מפרקת את עצמי ומנסה להרכיב מחדש

Avatarכינוי: 

בת: 49

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

7 עובדות עלי


קצת מעבר קליל מהנושאים הכבדים שכתבתי עליהם לאחרונה

הרגלי קריאה:

אני קוראת מאד מהר וזה בעצם יתרון בולט שלי שמאפשר לי לקרוא המון בלוגים וספרים ויחד עם זאת להיות רעיה ואם עם ביצועים סבירים.אני קוראת המון ספרים במקביל וקשה לי להגיד שזה אידאל אבל קל להדליק אותי על ספרים חדשים. יש לי חולשה לריח של ספר חדש. להפתעת כולם אני לא קונה הרבה. ככה זה כשעובדים בספרייה מצויינת (חנופה חנופה) שמספקת המון צרכים.

 

השתחררות מטכנופוביה

הפסקתי להיות טכנופובית בשלב די מאוחר בחיי לכן עד היום אני מבינה מאד אנשים שמפחדים מהתמודדות עם מחשב. בעבודה שלי התכונה הזאת ממש אוצר.

שיער

כילדה היה לי תמיד שיער קצר. זה היה חסך רציני. מה גם שאמא שלי נהגה עד גיל 9 לספר אותי בעצמה (!!!!) ולסרק לי את התלתלים. אחר כך גידלתי ובכיתה ט' סיפרתי את עצמי עד למצב של כמעט קרחת אבל כזו של חולה גזזת. זעזעתי המון אנשים ברחוב והייתי מרוצה מעצמי עד הגג. עד היום אני חושבת שהיו לי ביצים.לאחרונה גיליתי שמתאים לי לא ארוך.

הפגנה

הייתי בהפגנה בגיל שנתיים. ככה זה כשרוצים להפגין ואין בייביסיטר. בואו נגיד שיום לא הייתי מפגינה בהפגנה זו שהייתה מנוגדת לדעותי הפולטיות. מזל שבגיל שנתיים אין דעה.הפגנתי מאז וגם חטפתי איחולים מחממי לב כמו הלוואי שתמותי בפיגוע(בהפגנה נגד שיטות העינויים של השב"כ). סובלנים הירושלמים האלה. אבל הם הצליחו ומאז אני לא מפגינה.

נעליים קונים מהר

אני שונאת לקנות נעליים. חלק מהנעליים שלי ברמה שקבצן היה מקיא עליהן. אני יכול הלטפח הכול עד שזה מגיע לנעליים. זה בגלל שכל נעל מצריכה הגבהה בגלל ההבדל בין הרגליים שלי.

(היום קניתי מגפיים אדומים ואני מאד מרוצה מעצמי)

דפי בוקר

התחלתי למלא דפי בוקר. בזכות הספר של ג'וליה קמרון דרך האמן (קניתי אותו במבצע ארבע במאה).זכרתי שפעם אסתי כתבה על הספר והחלטתי שאני עושה את זה. כבר ארבעה ימים וזה באמת עוזר לתחושה שלי במהלך היום. בהתחלה עשיתי את זה במחתרת אבל בשבת כשטוליו מתנפל עלי בבוקר עם קפה וקורנפלקס אחרי שנולי יושב לי על הפרצוף(וזה אחרי שנותנים לי לישון עד מאוחר-7:30) הבנתי שמחתרת זה לא פה אז אמרתי לטוליו שאני ממלאת דפי בוקר ואמרתי את זה עם הבעת חשיבות אומנותית.הוא לא הבין ולא חשבתי שיבין אבל הוקל לי. היום בבוקר עשיתי את זה בשירותים כי לכתוב בנחת כשכולם ממהרים זה לא אני.

אני אדם  שנורא קשה לו כשלא אוהבים אותו

קצת התפגרתי מאז אבל זה הפך אותי לטיפוס אמצע ברמה שקצת גורמת לי לפעמים להיגעל מעצמי.

 

מעבירה את השרביט לאטרנלי,

 לי

, קוקסטה,

 מדו,

 תום (אם זה מה שיאלץ אותו לכתוב),

אנפוקוסד

 ומיק הקטנה.

נכתב על ידי , 14/12/2008 18:02  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מדו ב-29/12/2008 12:39



103,642
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , 30 פלוס , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וליאנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וליאנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)