המקום של ג'וליאנה

החלטתי לחרוג ממנהגי ולכתוב את הפוסט על וורד ולא ישר למקלדת. זאת מהסיבה הפשוטה שהמחשב שלי בבית עושה שביתה איטלקית ומאפשר לי גלישה חלקית מאד באינטרנט.

ובכל זאת יש לי כנראה צורך לכתוב אז אני כאן.

מוזר כל העניין הזה של הכתיבה במקלדת, הכתיבה לבלוג והכתיבה בכתב יד. כל מדיום גורם לי לתהליך חשיבה אחר (הכתיבה לבלוג נחשבת בעיני למדיום אחר מהקלדה לוורד). ובכל זאת אני כותבת כרגע בלי לחשוב יותר מדי על מה שכתבתי.

אני לא מסוגלת לעצור ולהקדיש זמן ומחשבה לדברים. אני מרגישה את הרעב לכתיבה אבל יותר מזה למקום שבו אוכל לכתוב בלי לחשוב על עוד אלף דברים בבת אחת. בפירוש אין לי מקום כזה כרגע. כל ישיבה מול המחשב היא סוג של גניבת זמן.

רציתי להמשיך להגיב לכולכם והמחשב לא אפשר לי ואני מרגישה בוערת מתסכול מכל המצב הזה כאילו הכניסו דייר משנה ל"חדר משלי". ולכן אני לא כותבת. גם רעיון דפי הבוקר לא מצליח לי. כל יום אני חושבת שלמחרת אני אצליח אבל זה לא עובד.

(תופסת את הראש בתסכול, זה מדהים כמה נהייתי תלויה במחשב)