המקום של ג'וליאנה

העולם משתגע ואני שומעת יותר מדי על אסונות וצרות ומלחמות אבל מה שמטריד אותי כרגע זו הדילמה: האם לרשום את ילד הפלא מהפוסט הקודם לגן עיריה פושטי או להמשיך בגן הפרטי עוד שנה ולמעשה לדחות את הקץ.  המילים גן עיריה מעוררות אצלי צמרמורת לא מוסברת. אני מדמיינת לעצמי פעוט נרמס בידי בריונים בני שלוש וחצי, גננת צווחנית ומשמעת ברזל. ומצד שני, אני כנראה מסתובבת יותר מדי בחוגים של אנשים שיכולים להרשות לעצמם מסגרות פרטיות עד קץ הדורות. הלו? מיתון מישהו?

500-600 ש"ח שייחסכו מאתנו בחודש? לא כסף? כסף !

אצתי רצתי לפורום מודיעין וגיליתי שכל האימהות עם הילדים בגיל הרלוונטי מוציאות בבהילות הודעות כמו איך גן X לעומת גן Y?

הזכרתי לעצמי שכילדה היה לי הרבה יותר כיף בגן העירייה הפושטי לעומת הגן האריסטוקרטי-פרטי ניסויי שאימי השקיעה את מיטב ממונה בו. כיף זה עניין יחסי, קשה לי לזכור מתי ממש נהניתי במערכת החינוך.

במילים אחרות נולי יצטרך להתרגל בתור בן בכור להורים שעושים בו ניסויים.

במילים אחרות: יאללה ננסה.

ומחר יום פתוח מה שאומר שנידחק בין כל ההורים המודאגים ונעיף מבט על הגננת לבדוק את מידת הפסיכופטיות שלה ביחס לילד. התחושה שלי היא שבסוף נהמר על הגן הכי קרוב לבית.

מקסימום יהיה חומר רב לקיטורים במהלך השנה. יהיי !

ובפינת ה"פאק איזה עולם" היום שמעתי על סטודנטית מהעבר.שהשתמשה בשירותינו.אני זוכרת שניהלנו שיחות נעימות על הילדים, היום היא גוססת. לא מסוגלת להרגע מהחרדה המצמיתה הזאת. איך אנשים בגילי או צעירים ממני יכולים למות.