המקום של ג'וליאנה

סבא של טוליו נפטר. זה היה מוות בעיתו. אני הכרתי אותו כשהיה עדיין אדם עצמאי ופעיל . הוא היה האדם הראשון שהכרתי מהצד של טוליו והייתה לו תאווה עצומה לחיים.ובסוף גם הוא איבד את הרצון לחיות ובגיל 95 זה מובן.

כל מוות כזה גורם לי להרגיש שהתור שלי למוות מתקצר.ומצד שני החיות העצומה של ילד בן שלוש. הפער הזה בין אנרגיות הצער של ההלוויה והשבעה לשובבות הזאת. יש בזה משהו מקסים. לצערי במשפחתו של טוליו לא נהוג להביא ילדים לשבעה. לדעתי ילד יכול להביא כל כך הרבה נחמה בעצם נוכחותו.

ומצד שני אולי בגלל זה. אולי השבעה נועדה להוציא בבת אחת המון צער כדי להמשיך אחר כך.

היו לי עוד המון דברים לכתוב אבל אני נרתעת מלגלוש לפרטים כיוון שזו משפחתו של טוליו ולא נראה לי שהוא היה רוצה.