המקום של ג'וליאנה

רשימה של נחמות

כשאני מקטרת בתגובות ובמיוחד ב2 בלילה אני נשמעת לעצמי נורא שנונה ומצחיקה.

אפרופו שנינות שלחתי לחברה אימייל עם קיטורים כל כך עסיסיים שכמעט קינאתי בה שהיא זו שמקבלת אותו ולא אני. אני מקווה רק שלא שלחתי אותו בטעות לאחד מהבוסים שלי. אני עלולה להכפיש את שמי לנצח...

טוב, שלחתי לחברה. אני לא בריג'ט ג'ונס.

כשחולים לא רעבים, זו עובדה מעניינת. דבקים בכוס התה עם ג'ינג'ר (ואפרסק) שהתגלה כתה עם ג'ינג'ר וקפאין.

וזה אחרי אספרסו כפול.(וגם אחד בבוקר אבל את זה של הבוקר לא סופרים). שתיים בלילה!

ובכמה שעות הספקתי לעשות שתי עבודות שהמתינו לי כל השבוע וגם לעשות אותן טוב!

ובסוף החודש אני נפטרת משני גורמים שהעיקו עלי מאד מאד בחודשים האחרונים. הם לא קשורים זה לזה אבל מכניסים לנו כסף.

בעצם שלושה. גם הקורס נגמר ולא דקה אחת מאוחר מדי. פחות כסף יותר חיים, זה המוטו שלי כרגע (אני אומרת את זה כי עכשיו היחס הפוך)

ופתאום יזרום לחיי זמן, המון זמן והפעם יש לי גם תוכניות רבות לאותו אדון זמן.

למדתי לתעל את מצבי העגום לטובתי האישית. היום שיעולי השחפני להפליא הבריח שלושה אנשים מהמקום שתפסתי ברכבת. אחד כמעט שכח את הסלולרי שלו מרוב בהלה וגועל.

אח, כמה כיף גם לקרוא עיתון וגם למתוח את הרגליים.

הרווחתי שלושה ימי מחלה מדוקטור "מקליד באצבע אחת ולכן כל בדיקה לוקחת לו שנה וחצי". אחד מאותם ימים הוא יום הבחירות(עיתוי מעולה לחלות בו) אבל גם שניים זה מכובד.עוזר לצמצם את הגירעון בשעות.

אבל למי שלא התעדכן בתגובות  נושלתי ממעמדי כחולה ביותר בבית מבין קבוצת הבוגרים. טוליו סידר לעצמו חום. (הוא מתפקד לא רע גם עם חום אבל אני אזדקק לו לשנים הבאות). אני חולה פושטית עם נוכחות חולנית דרמטית אבל אפילו הרופא לא התרשם עד כדי כלילת יום חמישי בעיסקה. הוא שומע שיעולים כאלה כל יום.

ונולי, נולי והוירוס שלו מתכוונים להתחתן ולהקים בית בישראל. הוירוס הזה כבר משכנע את נולי לפתוח חשבון בנק משותף.