בא לי טוב הנושא החם הזה. לאחרונה הייתי נורא שלילית:
1. אוהבת להקריא סיפורים: זה גורם לי להשתחרר לשנות את הקול להשתולל ולהיות ילדה שוב. זה בילוי שאני לא מוותרת עליו.
2. אוהבת להסתכל על שדות פורחים. אני זוכרת את עצמי בגיל 8-9 גם משוטטת בהם לבד. תראו לי היום אמא שלא שולחת משטרה אחרי הילד המשוטט שלה בשדה(יש שם סביונים וסוטים). לא מזמן לקחתי את נולי לשדה ליד הבית שלנו . לא יודעת מה איתו, אני נהניתי עד הגג.
3. אוהבת להתפרע בבישול. אין מתכון שאני לא משנה בו כמה פרטים. לפעמים זה מצליח אבל לא אכפת לי גם להיכשל. זה מצחיק כי טוליו הוא בדיוק ההיפך ממני. מבחינתו חייבים למלא אחרי המתכון כלשונו. זה נפלא כל עוד המתכון טוב. אפרופו בישול זה נורא כיף לי לבשל ביחד עם טוליו אבל זה קורה לעתים נדירות כי הוא לא יכול לסבול שחותכים לידו בצל, יותר נכון העיניים שלו. מבחינתי בצל הכרחי לכל מתכון שאינו עוגה, ימות העולם.
למעשה אני אוהבת יותר משלושה דברים: אוהבת שטוליו שר במקלחת, אוהבת גילויי אהבה וחיבובים של נולי, אוהבת לקבל המון תגובות בפוסט, אוהבת מראות מרזות ומשקלים שלא מדייקים כלפי מטה, אוהבת תספורת מוצלחת, אוהבת לעשות קניות בשוק, אוהבת כשמצחיקים אותי, אוהבת כשיש דברים נעימים לצפות להם, אוהבת להיות מוערכת בזכות דברים שאני באמת מוכשרת בהם. אוהבת לגלות שאני מוכשרת בתחומים שלא חשבתי עליהם.
ואתמול נולי חיבק אותי ואמר שהוא אוהב אותי עד הכוכבים.