המקום של ג'וליאנה

במשפחה שלי לא צריך תירוצים בשביל לקנות ספרים אבל בכל זאת בשבוע הספר היינו הולכים לגן הפעמון/רחבת העיריה/מוזיאון ישראל כמה פעמים כי ברור שפעם אחת לא מספיקה.

אני לא בטוחה שהרכישות שעשינו שם היו הכי מוצלחות. אולי זה היה בגלל תחושת הלחץ הזאת של לקנות כבר משהו כשרבים נושפים לך בגב.

ובכלל, לי יש בעיה עם מבצעים. הם מכריחים אותך לקנות דברים שלא תכננת ואולי לא רצית בהם רק כשי שהתווצאה הסופית תהיה משתלמת. הכי יפה בעיני היה אם לכל ספר הייתה ההנחה שלו וזהו.

אני נהנית מהמגמה הזאת של חנויות ספרים שממש מזמינות אותך לשרוץ בהן עם שולחנות וכסאות נוחים או כורסאות. ככה אפשר באמת לבחור ספר בנוחות.ומצד שני יש פחות אפשרות לשוחח עם אוהבי קריאה אחרים. המוכרים מונחים להמליץ על רבי המכר והם גם די עסוקים (למרבה השמחה).

צריך ללכת לחנויות שאינן רשתות. שם זה משהו אחר. ומצד שני שם אני קונה ספר במחיר מופקע כי לא נעים לי מהמוכר שדיברתי איתו חצי שעה. אני גם משלמת על השיחה.

ארון הספרים שלי מתחיל לירוק ספרים החוצה מה שאומר שעוד מעט יהיה כדאי לדלל אותו. יש לי כבר שקית ספרים שמיועדת לספרייה.

ומה אקנה השנה?

השנה החלטתי לקנות רק לנולי ספרים. אני מרגישה שספר במקרה שלי פירושו עוד חובת קריאה לצד הערימה שליד המיטה.

כרגע אני קוראת את ג'ונוט דיאס. ספר קריבי כזה ציני ומצחיק במידה ואקזוטי במידה.  העטיפה שלו בצבע מקסים בעיני.

בספטמבר נהיה במדריד(יש כרטיסים!!!): בין הארמונות נבקר הרבה בחנויות ספרים. החלטתי לצלם שם. הכי מעניינים אותי המוסדות היומיומיים של מקום. הרבה יותר מהמקומות שכאילו נועדו לתיירים. בברצלונה היינו בשבוע הספר שלהם (יום סנט ג'ורדי) והיה פשוט מענג!

אולי גם נבקר בספרייה שם.