המקום של ג'וליאנה

פעם הדיירים שאיכלסו אותי השקיעו, טיפחו, צבעו, ניקו אותי. לא הרגשתי שהיו להם שני ילדים. ואז הגיעו שני השלוכים: טוליו וג'וליאנה וידעתי שגן העדן הסתיים.

כבר בימים הראשונים הם הספיקו לדפוק את כיסוי המנורה של חדר השינה, לשרוט את הרצפה כשהם הביאו את מעט הרהיטים שלהם, אחר כך הם פשוט חשבו שאני מנקה את עצמי. ובכן, לא! אני לא מנקה את עצמי!

לפני שנה הדלת של ארון הכוסות במטח פשוט נפלה.לזכותו של טוליו ייאמר שהוא ניסה להדביק אותה בדבק נגרים (פחחחח... אם זו הייתה ג'וליאנה היא הייתה מנסה עם סלוטייפ)

לפני חמישה חודשים (!!!) ג'וליאנה הצליחה לדפוק את הידית של הדלת. חשבתי שהמטומטמת תבין את הרמז ותקרא קיבינימט למישהו אבל טוליו שכנע אותה שלא צריך והיא רצתה להשתכנע.

אתמול שיחק לי המזל. המפתח של ג'וליאנה פתח בשביתה איטלקית והחליט שהוא מתעקם. במקביל ברז אחד כמעט נסתם וברז שני הכריז על נזילה.

הם איכשהו נכנסו הביתה להמתין לשרברב : בא השרברב ותיקן את הנזילה והלך לקנות ברז חדש(ונשאר עם הידית ביד). ואז הוא שואל את ג'וליאנה אם הרבה זמן הידית ככה. ג'וליאנה לא הספיקה להתבייש והוא תיקן את הידית בשתי שניות (!!!!). אחר כך ג'וליאנה החליטה להיות חצופה וביקשה שיישר את המפתח (עוד חמש שניות) ואז הוא למוד ניסיון שאל אם יש עוד משהו. טוליו הלך וחזר עם הדלת! לאחר התייעצות קלה הוא לקח את הדלת לאישפוז יום .

את הברז לקח לו שעה לתקוע . הוא כבר הפך לבן בית (אפילו הצענו לו פיצה) כמעט ביקשתי ממנו גם לסדר את המאוורר...

מזל מזל אבל בסוף שילמנו המון (רק על עבודות השרברבות ובכל זאת יצא המון).

לפחות נולי הרוויח מופע והחליט שהוא רוצה להיות שרפרף כשיהיה גדול.