המקום של ג'וליאנה

אני מגלה יותר ויותר עד כמה היחס שלי לכסף הוא רגשי וסלקטיבי. על אוכל למשל אני מוכנה להוציא המון כסף אם זה אוכל טוב. למרות שמדובר באלמנט מתכלה ומצד שני  כשאני חושבת על להוציא על דברים שאני זקוקה להם במישורים שונים: קורס התעמלות, מינוי לבריכה, חזיה טובה, נגן מוסיקה שיעודד אותי לעשות הליכות. כל אלה נדחקים אצלי כל פעם למקום תחתון ביותר ברשימה.

אני מרגישה שאני מוציאה בזמן האחרון סכומים מזעזעים במספרה למשל ואחר כך אני מרגישה צרכנית אידיוטית כי לא שאלתי את הספר המאד נחמד אם הטיפול לשיער  שאחרי הצבע כלול במחיר. המחיר שהוא נתן לי בסוף היה בלתי הגיוני בעליל.

כל הרצון הזה של להיות מתוכננת יותר בכל המישורים.

והאכילה בחוץ זה דבר שהפך כמעט לשגרה גם לבד וגם כמשפחה. הרבה הרבה יותר מדי. נכון שיחסית (טפו טפו טפו) אנחנו בתקופה סבירה מבחינה כלכלית אבל איכשהו נראה לי שהכספים לא הולכים למקומות הנכונים.

היום החלטתי בתור התחלה לרדת מעניין הקפה פלוס משהו מתוק בבוקר. אני מדברת כמובן על הקפה בעבודה. זה הפך להוצאה בלתי הגיונית בעליל ועם כל העבוד לאהבה שלי לקפה ולמתוק אני צריכה למצוא פתרון אחר.

אז אני מגבילה את הקפה לפעם בשבועיים. נשמע הרבה יותר טוב....

אכפת לי יותר מבעבר מאיך שאני מתנהלת. לפעמים אני מרגישה כאילו אני מתנהלת על איזה ענן כזה שמרחף קצת מעל המציאות. לפעמים נוגע בה קלות אבל זו התנהלות מסוכנת. יש לי בן זוג מחושב ועם הרגליים על הקרקע ואני מרגישה שההתנהלות שלי מנתקת אותי ממנו. אני חוטפת הלם כשאני מגלה את חשבון הישראכרד ולמרות שיש לי הסברים עדיין אני מרגישה מאד אשמה על  ההתנהלות הלא מחושבת שלי. אני מרגישה שאני אפילו לא מספיק ממוקדת בצרכים האמיתיים שלי ואת הבורות הקטנים אני סותמת בעוד קפה פלוס עוגה פלוס דרושות. והרי מה שאני באמת צריכה זה למשל לדאוג יותר לבריאות שלי, לעשות פעילות גופנית, להזין את הנפש שלי במוסיקה טובה. נגן מסויקה באמת חסר לי לאחר שהרסתי את הנגן שהיה לי שהיה אמנם לא יקר אבל עדיין...

אני רוצה להתגבר על הקושי שלי בלעשות סדר עדיפויות נכון: בלהתארגן ולהתמקד.המציאות דורשת ממני הקצאת משאבים ומחשבה מקדמת על המון דברים. החל מלזכור לדאוג לבקבוק מים לינאי כשחוזרים מהגן וכלה בלדאוג שיהיו לי בתיק לעבודה דברים שנחוצים לי.

אני ממציאה לעצמי הפרעת קשב. זה חינני מאד ומאד אופנתי. ובכלל זה כיף לגלות שיש להפרעת ההתארגנות שלי ולבלגן שאופף אותי שם.

ומה שהכי אבסורד זה שאני במקצוע שדורש ראש מסודר. לשמחתי יש לי בוסים סלחניים.

בקיצור אני רוצה להיפרד מהבלגן שלי ואני מתכננת במת להתחיל לעשות מאמץ בשביל זה!