גם אני מכורה ל"מחוברות" . אני נכנסת כל יום לאתר לראות האם יש עוד פרק.
הנשים שם הן כל כך לא אני אבל יש בחלקן משהו ממני. אולי מדובר ביכולות לבטא מחשבות ורגשות שלפעמים אני מרגישה אבל לא הייתי מעזיה להחצין. לפעמים הן מובנות עד כאב ולפעמים אני לא מבינה אותן ויש משהו גם במיסתורין הזה.
וכאן אני אכתוב על משהו שממש מקסים אותי וזה הזוגיות של אייל שני ומירי חנוך.
אייל שני ומירי חנוך הם זוג מוצלח מבחינתי. אייל שני נראה לי כמו אדם שהחולמנות שלו והרעב האינסופי שלו לאסתטיקה ופיוטיות יכולים להקסים ולעצבן בו זמנית ומירי לעומת זאת נראית לי כמו אישה שאין לה בעיה להגיד את מה שהיא מרגישה באותו רגע. היא אוהבת את הפשטות ולדעתי הקסם נוצר דווקא בחיבור ביניהם. גילויי האהבה שלהם והקבלה של השונות של כל אחד ממרכיבי הזוגיות וגם המריבות שלהם והיכולת לדבר על החלומות בתוך המצבים הפרקטיים והבנאליים של החיים עושים לי מין תחושה שמילים לא יכולות לתאר אותה. אולי זו כמיהה. היכולת הזאת לקשט את הרגש ולהביע אותו בצורה כל כך מפעימה בסתם נסיעה או בעת טיגון החביתה וגם לקלוט ולקבל אותו וגם לשלוח מסר אוהב מתורגם בשפה שלך זו יכולת זוגית נעלה בעיני.
יש לי תחושה שאולי היא מוטעית שמירי חנוך של לפני הזוגיות הייתה מבטלת את הרגש הזה כפלצנות ומשהו בה השתנה ובכל זאת היא נשארה היא.
אולי זו אני שהתרגלה לציניות כל כך שהיא כבר לא מצפה לרומנטיות הישנה והמקושטת של פעם. שבחרה לה בן זוג שהתקשורת איתו היא בשפה כל כך אחרת . שהאהבה מתבטאת בהבנה ובמעשים יותר מאשר במילים.
כנראה שלי יש מספיק מילים בשביל שנינו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
