מצחיק כל שנה להיזכר בדרך הארוכה שעברנו בזמן כל כך קצר.כאילו אתמול היינו הורים לתינוק קטנטן בלי זרועות פנויות ו/או זמן מקלחת והיום אנחנו הורים לפעוט דעתן שכל רגע איתו משנה את התחושות.
היום חגגתי לו יום הולדת 3. כרגיל הפקה משפחתית: משפחות מכל הצדדים פלוס חברים כדי לא לעבור את העינוי הזה של לארח כמה פעמים.
כרגיל היה מוצלח מאד. יותר מדי אוכל אבל כולם נהנו ואני הצלחתי בסוף גם כן ליהנות. לפני כמה שעות הייתי כל כך מתוחה וחתן השמחה לא בדיוק עזר לי בהכנות, הפריע זה יותר נכון.
את המסיבה הוא התחיל כהרגלו עם פרצוף רציני וחמור מה שביאס את כל הסבתות אבל הוא השתחרר מהר מאד בעזרת האחיינים המקסימים שיש לי וגם חבריו . פעוטות, נו... מצבי הרוח שלהם משתנים כל דקה.
אז לפני כמה שעות נשבעתי שזו הפעם האחרונה שאני עושה כזו מסיבה .
ואחר כך אמרתי, למה לא... הרי גם ככה נשארו המון כלים חד פעמיים ואוכל מספיק בשביל המסיבה הבאה גיל 4 היר ווי קם!.
בקושי צילמתי. אחרים צילמו, אני לא הייתי בהכרה.
בכל מקרה האורחים היו מקסימים. וטוליו שלא היה שותף ללוגיסטיקה הלכאורה מסובכת של ההכנות כל כך עזר בשטח שאין לי מילה רעה להגיד.
היה טוב
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
