לאחרונה אנחנו מגלים באמצע הלילה גוף קטן ורך שמטפס אלינו למיטה ונושם עלינו נשימות כבדות. בהתחלה זה היה ממש חמוד. זה בסך הכול כיף ללטף את הנולי המתוק הזה ולהרגיע אותו מהחלום הרע אבל אז מגלים שהוא לא רוצה ללכת. בחזרה למיטה ואת כל זה הוא אומר בקול הנחרץ החדש שלו בווליום מעיר מתים.
בלילה הראשון עברתי למיטה שלו וטוליו מצא את עצמו קרוב לרצפה כי נולי הצליח בגופו הקטן לשלוט על המיטה. אם היה מדובר רק בלהשתלט על המיטה אבל גם להרטיב את המזרון?! בלילה השני, באתי אל נולי כדי להיות איתו (ובבוקר תפקדתי על טייס אוטומטי וחלמתי על המיטה) ובלילה השלישי כבר החזרתי את נולי שלוש פעמים.
כולם תוהים למה אני זו שלקחה את האחריות. ובכן אני היחידה שמסוגלת להתווכח באחת בלילה. בבוקר לעומת זאת אני "ישנתי" וטוליו ניהל מרדפים אחרי נולי שרץ אלי למיטה והתחיל בנישוקים וחיבובים והמשיך בלתקוע לי אצבעות תחת בית השחי ולשבת צלי על הפרצוף. לא מקנאה בטוליו.
אח, ימים קשים. פעוטות בהחלט יכולים להפוך לגרמלינים טורפים אם רק תיתן להם את ההזדמנות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
