אני כל כך טובה בלהגיד לאחרים עד כמה חשיבה יוצרת מציאות. ועד כמה חשיבה חיובית תיצור מציאות חיובית ומצד שני אני כל כך שלילית. כאשר אני נמצאת בסיטואצייה של חוסר ודאות. אני תמיד מדמיינת את האפשרות הכי גרועה ונכנסת לפאניקה שבמקרה הטוב היא מיותרת.
ומצד שני חשיבה שלילית לא בהכרח יוצרת מציאות שלילית. היא אולי מעכירה את העולם הפנימי של האדם שחושב אותה. היא אולי משתלטת עליו וגורמת לו לדמיין הלאה . זה סבל עצום.
קראתי בספר שעבדתי עליו שעוסק בנושא התמכרויות על ההתמכרות לדאגות ועל הנזק שהיא גרומת. דאגה היא בעצם הדבר הכי לא קונסטרוקטיבי שכן היא לא עוזרת בכלום אבל היא יוצרת את הדרמה הפנימית הזאת ששואבת אנרגיה ומשפיעה על התפקוד ולפעמים היא גם לשווא.
אז עכשיו אני אומרת לעצמי לא לדאוג. בעוד כמה שעות אהיה חכמה יותר ואם יהיה צורך להתמודד אז אתמודד.
(סבתא חולה)