המקום של ג'וליאנה

בישולים

יש ימים כאלה שבהם מתחשק לי לבשל ללא מתכון. היום עשיתי ככה סלט טבולה (עם תוספת של צימוקים ורימונים וגרגרי חומוס). חתכתי כל עלה בכוסברה והרגשתי כאילו ההתמסרות הזאת לפעולה שיכולה להיות כל כך חדגונית פתאום מנקה לי את הראש. אני אוהבת לבשל כשאני לא מוכרחה..

אני שמנה, אז מה!

הספר שכתבה קמרין מנהיים. שחקנית שאני זוכרת מ"הפרקליטים". אתמול בלעתי אותו. אני כל כך אהבתי אותה שם ולא מעט בזכות העוצמות שהיא הקרינה והגודל המאד לא הוליוודי שלה. מהספר היא יוצאת אישיות מגניבה ביותר שיודעת גם לעמוד על שלה ולחיות כמו שהיא אוהבת בלי התנצלויות. אוקיי, הנה אחת שהייתי מזמינה לקפה ומתחרעת איתה על עוגה עתירת קלוריות.

רדיו דיסק

וחוץ מזה קנינו לנולי רדיו דיסק לחדר כדי שהוא יישאר קצת בחדר שלו בכיף ועם מוסיקה. בינתיים הוא נהנה מזה דקה וחצי. אנחנו צריכים להשלים עם זה שנגמרו הימים היפים בהם הוא הולך לישון מתי שלנו בא קצת שקט. נולי בכלל הפך לסופת טורנדו קטנה. ומצד שני הוא כל כך סקרן ורוצה לבלוע את העולם שקשה שלא להבין אותו ואולי קצת לקנא בו. אני מרגישה שאנחנו לא מספקים לו את המרחב שהוא צריך. ומצד שני אנחנו פשוט מותשים.

סבתא משתחררת מבית החולים

אושר גדול לכולנו ובעיקר לה.

קניתי מכנסיים חדשים

ועכשיו יהיה לי עוד זוג לחרוש עליו. גם יפים גם נוחים

מזומנים

כספומט פסיכי אחד פלט שטרות של 2500 שטרם הספקתי לקבוע את הסכום אותו אני רוצה למשוך.  ועכשיו אנחנו מסתובבים עם מזומנים ומשלמים על הכול במזומן. זה גורם להרבה קופאיות כאב ראש כי מסתבר שכמעט לא משלמים במזומן ולכן אין עודף.

שנת הלימודים מתחילה ועוד אין לי מחברת

אני מתייחסת בכובד ראש רב למחברות אותן אני רוצה לקנות כמחווה לתקופה שהייתי סטודנטית. זה לא שלא מסתובבים ניירות שיכולים לשמש אותי כמחברת וזה לא שאני לא מתכוונת להקליד את השיעורים למחשב אבל בכל זאת בא לי.לא נורא, אקדמון יזכו לביקור נימוסים.

חברות

מפגשי יום ההולדת הארבע שנתיים שלנו הופכים לפרויקט לוגיסטי מסובך בעיקר בגלל הצלע מרובת הילדים בחבורה. למעשה זה הפך להיות מסובך כשהחלטתי שאני רוצה שיתחשבו גם באילוצים שלי. בסוף המפגש נדחה ונדחה והתחילו גם קונפליקטים ובסוף נחשו מה, הצלחתי למצוא זמן בו כולן פחות או יותר יכולות רק שלחלק זה יהיה קשה יותר. ואז אותו חלק החליטו שלא וחזרנו לנקודת ההתחלה. כבר היו דיבורים על ביטול או מפגש חלקי ואז החלטתי על פתרון יצירתי שיכול לשלב את הנוחות שלהן עם הלימודים שלי.

ואז נדחה הקורס וכרגיל אני הכי נדפקת מכולן אבל נמאס לי לחזור לנקודת ההתחלה.הן חשובות לי מספיק.

מה שמוביל אותי למה שכתב יאיר לפיד על מאחרים. כל כך הזדהיתי איתו כי גם אני תמיד מגיעה ראשונה ומרגישה שמזלזלים בזמן שלי כשמאחרים איחורים גדולים.

ברצינות, זה מוציא אותי מדעתי!!! אותה חברה מחומשת ילדים שאני נפגשת איתה תמיד מאחרת למפגשים וזה שהחיים שלה מלאים באילוצים ושאין לה עזרה זה לא אומר שזה לא מרגיז.בסוף את העצבים אני מוציאה על החברות שכן מגיעות בזמן ולא עליה כי החיים שלה עלובים.

 החיים לא תמיד צודקים