המקום של ג'וליאנה

אני אוהבת בעצמי את היכולת הזאת להסתכל על העולם לעפמים בעינים חדשות וליהנות ממצב שגרתי שיכול להתפס בהסכלות ראשונית כמצב מעיק. לא ברמה שחודרת לנפש אלא ברמה של אוף!

היה לי בוקר כזה מיוחד שלכאורה התחיל לא בקלות. היה קשה לקום מהשמיכה ולדעת שהיום אני מגיעה לעבודה בתחבורה ציבורית. גשם פקקים וכו'. קמתי בנחת ואפילו החלטתי להתחיל את היום עם ניקוי פנים ואיפור. זו הייתה שבירה קטנה כזאת של השגרה ששימחה אותי.

הלכתי למונית השירות מוקירה את העובדה שהגשם לקח הפסקה. הלכתי בדשא המוריק של הגינה ליד והמונית אסםה אותי עוד לפני שהגעתי לתחנה.

שם האזנתי לTower of song  אלבום של ביצועים לשירי לאונרד כהן.  ותוך כדי הסתכלתי על הטיפות שנוצרו על החלון שנדמו לזרעונים קטנים עם זנב.  תחושה אדירה של חמימות וחופש.

הגעתי לירושלים ושם עליתי על האוטובוס הלא נכון ובכל זאת הגעתי בכיף בסוף....