המקום של ג'וליאנה

אני חושבת שדצמבר הוא חודש כזה שמתבוננים בו בפליאה כזאת של, מה, כבר דצמבר?

אז כן, כבר דצמבר והחיים שלי מאד עמוסים בעבודה ובמחשבות כרגיל וברצונות של כולם וברצונות שלי. וזמן שקט לשבת ולכתוב אין לי וזה קצת מצער...

אני כותבת עכשיו כששוקולד קטן תחת לשוני כדי לספר שכתבתי לבלוג החדש והמקסים של כתר על אלגנטיות של קיפוד. כיף לי להיות שותפה לפרויקט וכולי תקווה שאמשיך לכתוב על ספרים במסגרת זו כי זאת אהבה גדולה שלי.

וחוץ מזה היום החלטתי להכין רק אורז וביקשתי מטוליו לבחור מנה עיקרית ולהכין.זו החלטה נעימה לדעת גם לקחת חופש אפילו אם זה מדברים שאוהבים מאד לעשות (בישולי שישי בשבילי הם גם מטלה וגם כיף)

אני מתגעגעת ליכולת שלי להישאר ערה עד מאוחר. זה כבר לא טריוויאלי בכלל בשבילי ודווקא אז יש לי שקט לעשות המון דברים שביום קשה לי. המגוון שהימים מציעים מבלבל אותי קשות.

אבל יש במגוון הזה המון שמחה.