המקום של ג'וליאנה

אתמול המשפחה המורחבת הצליחה להתאסף ולחגוג לסבים שלי יום נישואים שישים (!!!). אני חושבת שהמודל הכי מוצלח שלי לזוגיות טובה היא הסבים שלי. יש להם את ההקשבה וההבנה ההדדית של הצרכים שלהם והם נראים לי סימביוטיים כמו יחידה אחת. הם חיים נפלא, אנשים שיודעים ואוהבים להעניק, ומקיימים את השגרה שלהם באדיקות. שגרה הכוללת תחביבים, לימוד (סבא שלי לומד גמרא על בסיס יומי וסבתי נותנת אחת לשבוע שיעור בפרשת השבוע לקבוצת נשים), קריאה והבית שלהם תמיד מלא במבקרים, כולנו יודעים שאנחנו יכולים תמיד לבוא אליהם, נכדים באים להתארח וכמעט לכולנו יש את המפתח לביתם. בן דודי המתוק הכין משחק בינגו שכולל שאלות על חייהם וזה העלה זיכרונות וסיפורים וצחוקים והרגשתי פתאום כל כך קרובה גם לבני דודים שאני רואה פעם בשנתיים בחטף. זו המשפחה שלנו ויש שפה משפחתית משותפת .

והמחשבה שזה התחיל משני ילדים בני 19 שאהבו והתחתנו.