המקום של ג'וליאנה

לפעמים פשוט מתחשק להשקיע אנרגיה והגוף משתף פעולה. לאחרונה פתאום התחלתי להשקיע בבית בכל מיני פינות מוזנחות ואתמול השתלטתי על הפינה הכי מוזנחת בבית. היום כל פעם שאני מסתכלת עליה אני מחייכת.

זה התחיל בזה שקנינו לנולי ארון ספרים משל עצמו לאחר שהארון שלנו התפקע מספרים שלו בנוסף על הספרים שלנו. ואז נכנסתי למין קדחת מהנה כזאת והבית פתאום נראה כמו בית ולא כמו גיבוב של חפצים.

נכון שכדי לשמור על התוצאות צריך משמעת עצמית ולשנות הרגלים קודם כל לעצמי ואחר כך לסביבה אבל כמו שתיאוריית החלון השבור אומרת. כשיש חלון שבור בשכונה אז לא מדובר בחלון שבור אלא בהיתר לא לשמור על הסביבה ופה מישהו זורק סיגריה ושם מישהו משאיר קרטונים ומחלון שבור אחד שכונה הופכת לסלאמס.

זה עובד גם הפוך, כשחלק אחד בבית מסודר הבלגן בחלק השני בולט ופתאום רוצים לסדר גם אותו.

שמח לי בבית . כולי תקווה שהאנרגיות האלה ימשיכו.