לפני חמישה ימים החלטתי לכתוב דפי בוקר. למי שלא מכיר עדיין מדובר בשיטה שפיתחה ג'וליה קמרון לעידוד היצירתיות ולשבירת מחסומים. לפני זמן מה התחלתי והפסקתי מהר מאד כי עם כל הכבוד לכתוב איך שמתעוררים זה לא עומד במבחן המציאות לפחות חלק מהימים. ואז בבוקר החופשי שלי החלטתי לנסות שוב ולעשות את זה. זה היה עינוי. האצבעות המנוונות שלי לא מורגלות בכתיבה בכתב יד לאורך זמן אבל גיליתי שזה משחרר ומקל מאד על המשך היום. עושה לי סדר בראש ועוזר לי להתמקד. יום למחרת קניתי יומן אישי והחלטתי לכתוב גם בו לפחות אחת לשבוע.
בקבוצת הביבליותרפיה אחת המשתתפות סיפרה שתיסכל אותה מאד שהיא לא מצליחה לתרגל כל יום יוגה ואז המורה אמרה לה שתנסה פעם בשבוע. ואז היא גילתה שדווקא כשהיא מראש לא מצפה מעצמה היא מצליחה לתרגל יותר.
אז המשכתי עם דפי הבוקר ואפילו עשיתי את זה פעם אחת בנוכחות טוליו ונולי והסברתי לטוליו שזה תרגיל. והיום בבוקר אמנם זה לא יום "רשמי" אבל ניצלתי בוקר שקט בעבודה וכתבתי גם אז...
אני מרגישה שמצאתי את הפירצה המאווררת שמאפשרת לי דווקא כשאני לא חייבת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
