המקום של ג'וליאנה

בוקר אחד התעוררתי לא עייפה והרגשתי כאילו כל המעצורים והכובד שליוו אותי כל כך הרבה זמן פשוט נעלמו. הצלחתי לקום בקלות ולהתקדם בדברים שחששתי להתקדם בהם ולכתוב וליזום טיול עם חברים. אנחנו נוסעים היום לעין חמד. מקום שהייתי בו בפעם האחרונה בפסח בגיל חמש עם הדוד מאמריקה. אני זוכרת שם בעיקר שנרטבתי ממים או נפלתי למים אבל אני זוכרת מקום ירוק והרבה מים ובעיקר קסם. מעניין מה נמצא שם היום.

וחוץ מזה אתמול הצלחתי לבשל ולאפות ולארגן במה שנראה לי ככלום זמן ומאד הפתעתי את עצמי. דברים שנראו לי לא מזמן כמו מכשולים בלתי עבירים קיבלו צורה אחרת.

ואם השיעול שלי ייפסק זה יהיה מושלם.