המקום של ג'וליאנה

גיליתי לאחרונה את הפסל גוסטב ויגלנד ובחרתי לשים תמונה של פסל שלו בבלוג.

בחרתי בו כי השילוב של העוצמה והרוך והאנושיות המיתית של פסליו קסמו לי. רבים מפסליו עוסקים בזוגיות ובהורות ויש משהו אירוטי וכמעט אלים משהו בתנועה הלא רגילה והמתפרצת שלהם. ואני בחרתי בפסל משפחתי כי כנראה שאני בפאזה הזאת חזק לאחרונה. נמאס לי לשים דמויות בודדות של נשים ומצד שני גם לשים את הילד שלי כאווטר שלי נראה לי לא מתאים.

קשה לבחור בתמונה ולהחליט שהיא תייצג אותך. ומוזר לי לבחור בתמונה של פסל. בדרך כלל אני מתחברת יותר לצילום או ציור שיש בהם משהו קונקרטי יותר ודווקא כאן פסליו גרמו לי לאפקט הזה. התנועתיות והגופניות האלה.

אולי אני בשלב גופני יותר...

המון אולי, לא בטוחה שהצלחתי להסביר לעצמי למה דווקא הוא.