המקום של ג'וליאנה

שמתי לב שלוח השידורים של ערוץ 2 במוצאי שבת מורכב מתכניות שתפקידן בעיקר לעשות לנו רע ובכל זאת אני לא מצליחה להמנע מלצפות בהן.

מה הייתם עושים גרמה לי לרעוד מזעם. למי שלא ראה, התכנית הציגה סיטואציה של הטרדה מינית שנעשית מול אנשים. בוס מטריד קופאית בסופר, מי יתערב. רוב המתערבות היו נשים. מתוך 174 אנשים רק 48 מצאו לנכון להתערב ומתוכן 38 נשים. זה החזיר אותי לפעם ההיא שהוטרדתי באוטובוס. הייתי בהיריון והחלאה שישב לידי התכסה בפליז והתחיל לגעת בי. הגבתי כמו לביאה וצעקתי עליו באופן שלא משתמע לשתי פנים. כמה אנשים אתם חושבים התערבו? עזבו התערבו שאלו אותי אם אני בסדר? אוקיי מאותו אוטבוס מלא שלושה גברים הסתכלו עלי כאילו הייתי משוגעת ואף אחד לא אמר כלום. אפס אנשים! הנהג גם פתח לו את הדלת והוא הצליח לברוח.

כתבתי על זה בבלוג אבל לא היו לי אנרגיות לקשר לפוסט ההוא.

רק כשירדתי בתחנה אחרונה אישה אחת עדינה אמרה לי שטוב עשיתי. אני חייבת לציין שזו הפעם הראשונה שמצאתי כוחות לצעוק ולא להחליק את זה מהבושה.

כמה נשים עוברות את זה ברמה חמורה בהרבה כל יום במקום העבודה ללא שום גיבוי?

תגידו על חיים הכט מה שאתם רוצים התכנית ההיא גרמה לי עוד יותר להבין עד כמה זה במקום להביא את זה לשיח הציבורי

(טוליו שצפה בתכנית לצדי העלה נקודה חשובה. הוא טען שהמציאות היום גורמת לגבר להיות פגיע יותר. במציאות שבה גבר שולף סכין בויכוח על מקום חניה גברים יותר מפחדים להיכנס לעימותים. נשים יודעות שהסיכוי שעבריין ידקור אותן שווה לאפס ולכן הן מעיזות יותר ואולי זה מסביר את מספר הגברים הזעום שעמד לצד המתלוננת.)