לא מתאים לי לכתוב על אקטואליה או פוליטיקה ואני גם לא אדם שמנוסה בזה ובעיקר נוהגת לברוח מדיונים פוליטיים כמו מאש ובכל זאת רציתי לכתוב על התחושות שלי בפרשת ענת קם.
1. לא ברור לי איך חיילת צעירה יכולה להיכנס באין מפריע למסמכים שמוגדרים כמסווגים ועוד לצרוב אותם על שני דיסקים. אם זה מצב אבטחת המידע של הצבא פלא שלא קרו דליפות חמורות בהרבה.
2. להשאיר עיתונאית 12 יום במעצר בית (אבל עם גישה לאינטרנט-חה!) מבלי שאיש יורשה לדון בפרשה ומבלי שההגנה תוכל לדון בחומר זה לא תקין בלשון המעטה. אם לנאשמים מסוכנים בהרבה ניתנה האפשרות אז למה לא לה.
3. להאשים את ענת קם בריגול רק כי אין הגדרה חוקית למה שעשתה זה אבסורד.
4. על העיתונות מוטלת צנזורה כך שלמעשה החומרים המוגדרים כרגישים (רק לי יש הרגשה שידו של הצבא קלה על ההדק בהגרת חומר ככזה?) פשוט לא יוצאים החוצה. נכון שתיאורטית העיתונאי יכול היה להפיץ את החומר לגורמים עוינים אבל הוא השתמש בו בפועל לכתבות שעברו את אישור הצנזורה. זה בהחלט מעורר חשד.
5. כמו שחנוך דאום כתב. לא יזיק שהצבא יתאים את הגדרות הצנזורה לעידן המודרני הכולל אפשרויות תקשורתיות שלא היו קיימות בזמנו.
6. יש לי תחושה שענת קם הולכת לספוג בגדול על כל המחדלים שצוינו וזאת בלי קשר לחומרת העבירה. זה לא שאני חושבת שהיא לא עברה על החוק אבל צריכים לשפוט אותה בצורה הוגנת. העלמת המקרה שלה מעין הציבור גורמת לי לחשוד שזה לא מה שיהיה כאן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
