מסקנה מהפוסט הקודם:
לא לקטר על עודף כתיבה בבלוג כי אחר כך באה השתיקה.
חודש יוני לא ברור לי: הוא התחיל מאד נעים ואחר כך היו לי ימים בהם כל מה שרציתי לכתוב היה קיטורים על דברים קטנים ומציקים שעצבנו אותי והרגשתי אשמה על עצם הקיטור כי חזרתי מחופש כל כך טוב אז לא כתבתי. היה לי לא נוח ודי התחשק לי שהחודש הזה יסתיים כבר.
אז היום החלטתי לפרגן לי שחרור מרוכז של קיטורי החודש וזה דווקא כי היום התחיל לי טוב ואני אוכל גם לכתוב פסקה מאזנת.
אז מה היה לנו:
מעצבן:
- שבוע של חום שהוציא את החשק לחיות
- השתלטות מרוכזת של המונדיאל ולוח הזמנים שלו על הבית
- וובוזלות
- שום דבר אחר טוב לראות בטלויזיה
- וירוס של יממה לי ולנולי ביחד
- נולי התעורר הבוקר שוחה בשלולית . מקרה חריג
- דיבורים אינסופיים על הנסיעה של טוליו שנופלת בחופש סוכות ומביאה לי את הסעיף.
- לחצים בעבודה של טוליו,
- צעצוע של סיפור 3 שאיכזב את נולי ואת חברתו עד כדי כך שהם רצו לצאת באמצע. בעיקר כי הסרט היה מפחיד. אולי כבר שמישהו יעשה סרטי ילדים לילדים!
- עומס של סידורים שלא נגמרים
- השמנתי
בסדר עד טוב
- מתחילים להשתלט על הסידורים והתחושה היא שיום אחד נגמור אותם.
- הצלחתי ליהנות ממשחק הכדורגל בין צ'ילה לספרד (ויוה צ'ילה!!!)
- נולי מתוק
- טוליו משתדל להיות קשוב ואני עובדת על עצמי כדי להיות יותר מפרגנת כי אני מודעת להשתדלות שלו.
- הקרירות של השבוע נהדרת. אתמול דפקתי הליכה נהדרת שנבעה מהמוטיבציה שלי לעצור את ההשמנה אם לא לרדת.
- המשקל של קופת חולים מראה שאני שוקלת פחות מהמשקל בבית.
- ומצד שני הגובה שלי הצטמצם ב4 סנטימטרים L
- מילון משפחתי של דניאלה לונדון דקל.
- היום בו המוסיקה מתה הוא ספר נהדר ויום יבוא וגם אכתוב עליו.
- יש סיכוי מסוים שבשבת נלך לים אם אלחץ מספיק חזק.
- יומיים חופשיים בשבוע (עבודה מהבית זה פחות נחשב ליום עבודה, לא?)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
