מערכת היחסים שלי עם הגוף שלי היא די אמביוולנטית, למדתי להתרגל אליו ולשינויים שחלים בו ודי לחבב אותו. ומצד שני הרבה זמן לא הרגשתי אותו.
אני גם כותבת מדי פעם בבלוג כמה אני מרגישה צורך לעשות הליכות מתוך ידיעה שזה פשוט עושה לי טוב פיזית ונפשית. ובכן בשבוע שעבר התקשרה אלי חברה שאנחנו מדברות כבר זמן מה על אפשרות ללכת יחד והציעה לי ללכת. ואני כרגיל אמרתי כן ובאותו יום החלטתי שהפעם הכן יהיה כן אמיתי ואכן הלכנו. הלכנו שעה שלמה של הליכה מהירה. הקצב של שתינו היה תואם והצלחנו ללכת ולדבר וכך הרגשתי ששני צרכים שונים שלי באו על סיפוקם. היה לי כל כך טוב שאתמול התקשרתי אני אליה (יוזמה זה לא הצד החזק שלי) והלכנו שוב שעה. הפעם הגוף שלי כל כך מורגש ואני נושאת את כאביי בהנאה. הם הסימן שאכן הפעלתי את הגוף שלי.
החלטתי בינתיים ללכת לפחות פעם בשבוע. אני מאמינה שההתמדה הזאת תעשה לי טוב.