אני לא בטוחה שאני מצליחה למלא נכון את המצברים שלי. האנרגיות שלי דולפות למקומות טיפשיים כמו למשל החיפוש האינטרנטי המתיש בפורומים של הורים כדי לקבל רעיונות למתנה אישית לצוות הגן (4 במספר).
כשאני נמצאת בסיטואציה בה אני צריכה לבחור משהו (ולו הטיפשי ביותר) אני קודם כל מתחילה בנקודת מוצא בה יש לי רעיון אבל אז קול קטן לוחש לי שהרעיון לא מספיק טוב ושאני חייבת שתהיה לי בחירה ואז אני חייבת לעשות מסע חיפושים רק כדי להרגיש שאני בוחרת מתוך מגוון דברים ואז אני חוזרת לרעיון המקורי אבל שוב לא שלמה איתו
יש רעיון
הרעיון לא מספיק טוב
מחפשת מחפשת מחפשת כדי שתהיה בחירה
חוזרת לרעיון המקורי
מחפשת עוד כי קשה לי להשלים עם זה שחזרתי לרעיון המקורי שלי.
חוזרת לרעיון המקורי.
הדברים שבדרך כלל ממלאים את מצברי מצב הרוח שלי: הליכות, ספרים טובים, חברה טובה לא מצליחים מספיק בימים אלה.
מזכירה לעצמי להמשיך לנסות ולנסות בכל דרך להטעין אותם כי די כבר, כמה אפשר לשקוע.
ובעניין המתנה האישית ספל מאג עם ממתקים לכל אחת ומכתב הוקרה ממוסגר עם תמונות של הצוות עם נולי. איך אפשר לתמחר הוקרה ואהבה במתנה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
