אני עובדת במקום עבודה ידידותי לילדים עד כדי כך שהוועד אירגן לילדים פעילות של שעתיים עם חיות מפינת החי. בעיתוי המושלם של יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים . הסדנה בה אני עובדת היא למעשה המקום הכי ידידותי לילדים בין המקומות האחרים במכללה וכך הפכנו לאבן שואבת לילדי עובדים.
הבאתי את נולי היום לעבודה והוא היה מקסים . למעש הוא הקסים את כולם כבר כשהייתי על הקצה אבל מאד ידעתי להעריך את זה שבמקום שבו אני עובדת מותר להתרוצץ ולהרעיש ויש מרחבים לכך, יש חומרי יצירה למי שרוצה אבל האטרקציה הכי גדולה לנולי הייתה ארגזים שהיו שם ובתוכם קלקרים שהפכו אצלו למגדל איפל.
נולי נע על הציר בין להידבק אלי להשותללות עצמאית (שדי עודדתי אותה כדי שיהיה לי מרחב לעבוד ולו במעט). חלק מהזמן הוא שיחק עם בנות של עובדים אחרים ואני הפכתי לגננת בפוטנציה אבל היה לי די נחמד לעשות את זה ובעיקר לראות שנולי מסתדר כי זה היה אצלי וזה נחשב כבר למגרש הפרטי שלו.
זה היה נחמד כי זה היה יום אחד של שבירת השגרה אבל לא הייתי שורדת עוד יום כזה.
ובכל זאת ברוב מקומות העבודה ילדי אחרים הם מטרד הכרחי ואצלנו הם גיוון שמתקבל בברכה, הם שוברי קרח ביחס עובדים שלא יצא לי להכיר קודם והם מוסיפים הרבה שמחה.
מחר אני נשארת איתו בבית. יום ללא תוכנית מוגדרת.
והיום המפגש הראשון עם הגננת החדשה שלו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
